מציג עמוד 33 מתוך 676 תוצאות
בתרגילים נהנים מפקדי צה"ל מליווי צמוד של קציני בטיחות המאתרים מראש כשלים בטיחותיים במתווה התרגיל. אולם קציני הבטיחות האלה אינם מלווים את המפקדים בעת קרב. התוצאה: בעת לחימה גדל שיעור הנפגעים מתאונות. הפתרון הוא לעבור מגישה של בטיחות באימונים לגישה של ניהול סיכונים מבצעי
בגיליון: המלחמה באוקראינה- הלוגיסטיקה תכריע את המערכה? / "ערפל קרב" / כעוף החול: שובה של סוריה של בשאר אל-אסד לליגה הערבית / דוד אליעזר כמפקד פיקוד הצפון במלחמת ששת הימים / המצפן לבניין כוחו של צה"ל בתפיסת הביטחון הלאומי: גישת בן-גוריון והשלכותיה כיום / משפחת סימפסון, מלחמת וייטנאם והחברה האמריקנית
פלוגה ג׳ 641 מימשה את אחריותה המקצועית במהלך קרב ההבקעה וגם אחריו, חרף נתוני פתיחה קשים מאוד. תחושת האחריות העזה שפיעמה באנשי הפלוגה היא שהובילה את לוחמיה לבצע משימות, הגם שהכוח היה מאומן פחות, מיומן פחות, מצויד פחות ופחות כשיר למשימות שהוטלו עליו
ביקורת ספרו של רון שלייפר, פוסט לוחמה פסיכולוגית / כל המוסיף גורע – מדוע אין צורך בצורת קרב חדשה / סקירת הספר הגנת מעברות פתיים / 100 שנים מ"קיר הברזל" ל־7 באוקטובר – הקמה מחדש / סקירת הספר אנשים מול אש / מקומם של התחקירים באמון הציבור וצה"ל
במסע שחרור אירופה בקיץ ובסתיו 1944, בלטה חטיבה אחת של פעולת קרב בליכודה המלא, הן מבחינת רציפותם של הפעולות בזמן ובמקום, והן בהגיון הפנימי של התפתחותן. לפרק זה של קורות המלחמה הקרוב אלינו כל כך וכולו תוסס עדיין, נקבע השם "מערכת נורמנדיה"
מאמר זה בוחן את הסיוע האווירי ההתקפי שנתן חיל האוויר הישראלי באמצעות מטוסי קרב לכוחות היבשה המתמרנים בשלבי הלחימה המרכזיים בעזה במלחמת חרבות ברזל. לאחר סקירה קצרה של תולדות שיתוף הפעולה אוויר-יבשה ופירוט ההתפתחויות בתחום הסיוע האווירי ההתקפי בעשור שלפני המלחמה, עולה טענה כי הסיוע האווירי ההתקפי באמצעות מטוסי קרב במלחמה זו היה חריג לחיוב ביחס להיסטוריה הצבאית הישראלית. בין הסיבות לכך ניתן למנות את תהליכי בניין הכוח והאימונים לפני המלחמה, שינויים תהליכיים שנעשו תוך כדי המלחמה, הקצאת חימושים רחבה על ידי המטכ"ל ומספר גורמים הייחודיים לתנאי הלחימה בעזה. ייתכן כי אופי הסיוע במלחמה זו הוא גם תוצר של שינוי תרבותי בחיל האוויר, שביטויו הוא מדידת ההצלחה של פעילות החיל דרך הצלחת הכוח המתמרן. בהמשך מובאת השוואה בין המלחמה הנוכחית למלחמת לבנון השנייה (2006), מבצע עופרת יצוקה (2008–2009) ומבצע צוק איתן (2014), ובסיום מוצגות תובנות לגבי סיוע אווירי התקפי במלחמה עתידית בלבנון שתכלול תמרון רחב היקף
קרב הדמים, שבו הסתבכו הכוחות המיוחדים של ארה"ב ב-3 באוקטובר 1993 במוגדישו, בירת סומליה, חולל מהפך של ממש במדיניות ההתערבות הצבאית של ארה"ב . בעקבותיו החליטו האמריקנים כי לעולם לא יתערבו שוב בסכסוך כלשהו מסיבות הומניטריות, אלא רק אם יש להם אינטרס חיוני. הספר "נץ שחור הופל במוגדישו" (יראה בקרוב אור בהוצאת מערכות), העוסק בקרב הדמים הזה, מהווה מסמך חשוב בתחום הסבוך של הפעלת כוחות סדירים נגד כוחות חתרניים בנוכחות אוכלוסייה עוינת
"במהלך ההכשרה יש שבעה צירים מרכזיים: נושא הכושר הגופני, קליעה, קרב מגע, ציר הרובאות, ציר האמל"ח, ציר השדאות וציר לוחמת הרק"ם. במלחמה כמו שאנחנו חווים אותה ב"חרבות ברזל", ואנחנו מבינים שאנחנו הולכים לקראת שנה שתהיה בה לחימה מאוד משמעותית בגבולות הן בצפון והן בדרום, אחד מהאתגרים שלנו הוא נושא ההכשרה של המפקדים תוך כדי המלחמה". אל"ם ירון סימסולו, ראש תורת חי"ר בצנחנים בזרוע היבשה, בריאיון ל"קול המערכות" על האתגרים השונים של המפקדים במלחמה