מציג עמוד 33 מתוך 857 תוצאות
בשנים האחרונות עסק המטכ"ל בהטמעת תפיסת הנגד כמפקד ובהכשרת הנגדים בציר הפיקודי. עם זאת, נראה כי התפיסה עסקה בעיקר בהיבטי שגרה. בשל מצב המלחמה, הדורש כישורים נוספים, יש לבנות הכשרה קצרה, תוך כדי לחימה, העשויה לשפר את הכשירות המבצעית של היחידות ולסייע גם בחזרה לשגרה
על המערכים המתקדמים של צה"ל וארגוני הביטחון האחרים בישראל כמו המודיעין, חיל האוויר והמבצעים המיוחדים, להמשיך ולעסוק בשאלה כיצד להתארגן באופן שיכפיל את האפקטיביות המבצעית שלהם. ואולם, אסור לקברניטי המדינה לסמוך עליהם באופן בלעדי
עדכון תבנית הפקמ”ב, מערכת ההפעלה של כוחות היבשה, הוא הזדמנות לעדכן את היישום של שיטת ניתוח האתגר המבצעי כמערכת שלמה ולהטמיעו. כל עוד ”החומרה” (המפקד והמטה) ותופעת המלחמה אינם משתנים – יבסס המפקד את החלטותיו על מידע חלקי הנוגע לסביבה המבצעית ויחליט תחת לחץ. המערכת היריבה היא דגם קוהרנטי ופשוט, שהמפקד יוכל להבין, להסביר אותו ולפעול לפיו
שיפור בכושר הקרבי וירידה חדה באחוז פציעות שריר-שלד מכשירים מספר גבוה יותר של לוחמים. תוכנית "מערכי הכוח", שנעשה בה שימוש לפני מלחמת "חרבות ברזל", מאפשרת ותאפשר לצה"ל לבנות מפקדים ולוחמים חזקים יותר, המסוגלים לבצע את משימתם הפיזית והמנטלית בשדה הקרב באופן המיטבי
הייעוד הכפול של מערך הגנת הגבולות - להגן בגזרתו במצב חירום מחד גיסא, ולמנוע הפרת ריבונות המדינה בשגרה מאידך גיסא, מקשה על הכוחות המגינים להיערך למלחמה. השיטה הסבירה היחידה לגשר על הפער היא שגרת אימונים מאתגרת ומדמת מציאות של תרחיש לחימה עצים ומפתיע. בהיעדר מערך אימונים כזה, התעצמות באמל"ח, התארגנות מחדש, השמת בעלי תפקדים מתאימים ושכלול שיטות הפעולה לא יספיקו כדי לתת מענה מבצעי מספק
צה"ל נדרש לאמץ את "פיקוד משימה" כפילוסופיית הפיקוד הבלעדית, ועדיף לכנות אותה בפשטות "פיקוד". באמצעות לימוד הפילוסופיה הזאת והכלים המעשיים שהיא מציעה נכשיר את כלל המפקדים
