מיקרו־סוציולוגיה של מלחמות חדשות

המאמר מציג ניתוח חזותי של פיגועי טרור שהתרחשו בישראל במהלך השנים 2016-2015, תקופה המכונה "אנתפאדת היחידים". במחקר נותחו סרטים המתארים פיגועי טרור במטרה לבחון בגישה מיקרו־סוציולוגית פיגועים אלה בעת התרחשותם. אנו טוענים, כי בדרך זו ניתן להעשיר את הידע הסוציולוגי הצבאי אודות ה"מלחמות החדשות". במחקר נאסף מידע שאותר במרשתת ומקורו בתפוצה רחבה של מצלמות אבטחה ומכשירי טלפון ניידים. פותחה תוכנה לאיסוף סרטים והיא הופעלה במדגם של רשתות חברתיות. במקביל נערכו גם ראיונות עומק עם קציני משטרה ואזרחים שהיו עדים לפיגועים. ניתוח הממצאים מתאר את הדינמיקה החברתית המופיעה בסרטים ומצביעה על שלושה גורמי ייסוד הנכללים באלימות המוצגת בהם: התוקף, משבש ההתקפה וההמון. המחקר מצביע על יכולתם של סוציולוגים צבאיים לבצע ניתוח חדש של אלימות תוך שילוב בין רמת ה"מאקרו" לבין מחקר ברמת ה"מיקרו". ניתוח מיקרו־סוציולוגי כזה מוביל להבנה טובה יותר של פיגועי טרור, תוך התגברות על מניפולציות במידע ויזואלי המתבצעות על־ידי התקשורת, הממשלה וארגוני טרור.

"מבצר אמריקה"

מודל פיתוח למג"ד גמיש מחשבתית

נכון יהיה לאמץ מודל המפתח מפקדים ביבשה שבו הם מבצעים תפקידי פיקוד ומטה ביחידות מחילות שונים וכן תפקידי מטה מבצעי

ישראל והמלחמה הבאה

טכנולוגיה מתקדמת ויישומה הנכון באמצעות תו"ל מתאים היא מרכיב חיוני להשגת ניצחון במלחמה. המלחמות בנגורנו־קרבאך ובאוקראינה הצביעו על כיווני ההתפתחות הטכנולוגית בלחימה עתידית, ועל התוצאות של חוסר מוכנות בתחומים אלה. כטמ"מים ורחפנים, טילי שיוט ונשק תמ"ס והנכונות להשתמש בכל אלה גם נגד אזרחים ותשתיות כלכליות, מביאים למהפכה בעניינים צבאיים. כדי להימנע מהפתעות בשדה הקרב ובזירה המדינית, הכרחי לחזות ולהבין מבעוד מועד מהפכות כאלה ובמידת הצורך לפתח אמצעי נגד טכנולוגיים ותורתיים. שפע אמצעי אש ארוכי טווח מאיימים על ישראל, ועלולים לשבש את החיים בעורף ואת פעילות צה"ל. כמו כן יש בישראל מיעוט אתני ניכר, בחלקו עוין, שבתנאים מסוימים עשוי להצטרף ללחימה. כדי לפתור בעיות אלה מציע כותב המאמר לבצע שינוי נרחב אך הדרגתי במבנה כוחות צה"ל, תוך התאמת התו"ל. המעשה יכין את הצבא טוב יותר לעימותים עתידיים, ויקטין את התלות בספקים זרים

אתגר "המרחב האנושי": מודיעין אוכלוסייה בצבא המודרני

מלחמת "חרבות ברזל" מדגישה ביתר שאת כי בשדה הקרב המודרני נדרש עיסוק מרובה במרחב האנושי שהמלחמה מתבצעת בו, אם לצורכי הנעת האוכלוסייה, ההשפעה עליה, הנגשת הסיוע ההומניטרי, או כחלק מהצורך בלגיטימציה הבין־לאומית. נדרשת חשיבה, פיתוח של תו"ל, הסדרה של אמצעים וכוח אדם מקצועי ומאומן עבור הפעלה יעילה ומועילה של היחידות העוסקות במרחב זה

המיקוד המבצעי והפעולה ממוקדת הערך האסטרטגי

באמצעות שלושה מושגים - ”המיקוד המבצעי”, ”הערך הקרבי” ו”הערך האסטרטגי” - מסבירים המחברים מה יש לעשות כדי להפיק את המרב מהכוח הצבאי בעידן המלחמות החדשות

הרעיון המבצעי - התגלמות התחבולה?

המפקדים מבזבזים אנרגיה רבה על ניסוח הרעיון המבצעי, שאמור לגלם את התחבולה, גם אם הם לא הגו תחבולה כלשהי. חמור מכך: הניסוח היצירתי מחליף לעיתים את עצם תכנון התחבולה. הפתרון: להפוך את ניסוח הרעיון המבצעי לרשות

חקר ביצועים במפא"ת

אחים לנשק: המפח"ט, מגלן, גדוד אלון וכוחות נוספים בצק"ח בני אור

הדרך האמריקנית לנצח את הטרור

מקרב צדר סיטי ניתן ללמוד רבות על לחימה נגד מתקוממים. העקרונות והכללים מתוך מדריך השדה של הגנרל פטראוס ללא ספק סייעו לכוחות הנלחמים, וראוי שיילמדו גם בצה"ל