תר"ש "גדעון": אוקיינוס של חדשנות

על האופן שבו תיאוריית החדשנות המשבשת יכולה לסייע לבניין הכוח הצה"לי

הקמ"א האחרון? האם יש עתיד לעתודה האקדמית?

התמורות שחלו בצה”ל ובחברה הישראלית מחייבות חשיבה מחדש בנוגע לגיוס כוח אדם אקדמי איכותי לשורותיו וגיבוש מסלול שירות מכוון אקדמיה שיאפשר איוש כוח אדם איכותי, מקצועי ואקדמי בו

כוחנו בפלגנותנו

אנחנו נוטים לראות בוויכוחים ובהתנצחויות - שאופייניים מאוד לעם היהודי בכלל ולחברה הישראלית בפרט - מקור לחולשה. אבל האמת היא שהם מקור עוצמה

בניין הכוח של צה"ל - מעבר לתכנון יוזם

בגלל האופן שבו בונה צה"ל את כוחו הוא מתקשה להתמודד עם השינויים התכופים בסביבת האיומים החיצוניים ובהיקף המשאבים המוקצים לו. אימוץ מודל של תכנון יוזם יכול להיות מענה לבעיה הזאת

לקחים טקטיים מלחימת חטיבת הנמר של הכוחות המיוחדים בצבא סוריה

למידה ישראלית מהניסיון הסובייטי בבנייתו ובהפעלתו של מערך אסטרטגי להגנה נגד טילים

הכוחות היריבים

בשבחי התחרות

מיון קפדני של כוח האדם, תחקור מקצועי ומדוקדק של אימונים ושל מבצעים ומעל לכול החדרת רוח של תחרותיות ללא שום ויתורים ופשרות הם שהפכו את חיל האוויר של שנות ה־60 וה־70 לאימת אויביה של ישראל

ללמוד מהריינג'רים

נראה שלריינג'רים יש יותר כוח מחץ בהתקפה מאשר לגדס"רים של צה"ל בשל תורת לחימה משופרת. הגדס"רים יכולים רק להרוויח מלימודה ומיישומה של התורה הזאת

תפסת מרובה

בפני מי שרוצה לבנות כוח מאוזן עומדות שתי אפשרויות: לתת מענה חלקי לכל האיומים או מענה שלם לכמה איומים מרכזיים. המאמר מסביר מדוע הגישה השנייה נכונה יותר