תהליך הנדסת מערכות

רוח הלחימה של המיליציות הסוריות, אתגרי לוגיסטיקה – ומה לנו ולהודו ופקיסטאן?

"בחמש השנים האחרונות רואים יותר ויותר שהאויב מזהה את הלוגיסטיקה כתורפה. שרשראות האספקה הארוכות פגיעות לכל אורכן, לאו דווקא בעורף הצבאי, אלא גם בעורף האזרחי, ואף אחורה, כשמדובר על אספקה בספינות ובמקומות ייצור של תחמושת. כך עובר מוקד המלחמה אל העורף הלוגיסטי". בפרק זה נדבר על רוח הלחימה של המיליציות הסוריות ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנה; נבחן איך הודו ופקיסטאן רלוונטיות אלינו; ונעסוק בכוחות הלוגיסטיקה – הבטן הרכה של כל צבא מודרני – ונבין איך טכנולוגיה זולה יחסית של נחילי רחפנים יכולה לספק הגנה מתקדמת לכוחות

השאלה איננה איך החדר נראה, אלא איך מדברים בו

המאמר בוחן את כשלי ההתרעה של קהילת המודיעין הישראלית לאורך עשרות שנים, ובראשם מחדלי 1973 ו-2023, ומערער על ההנחה בדבר יכולתה לספק התרעות מהימנות לאירועים מדיניים וצבאיים דרמטיים. אף שנעשו ניסיונות חוזרים לתקן כשלים אלה באמצעות רפורמות ארגוניות במודיעין, שורש הבעיה עמוק יותר, והוא נעוץ בתרבות הדיון ובדינמיקה שבין הדרגים הצבאי והמדיני. המאמר מדגיש את השפעתם של היררכיה נוקשה, שיח קונפורמי ופוליטיזציה סמויה על תהליך קבלת ההחלטות, וטוען כי שינוי מבני לבדו אינו יכול להבטיח שיפור. כדי להפיק לקחים אמיתיים ולהימנע מכשלים עתידיים, נדרש שינוי רחב היקף בתרבות האסטרטגית הישראלית, אשר יקדם פתיחות מחשבתית, דיון ביקורתי והכרה בממד הפוליטי-אנושי של תהליכי ההערכה וההתרעה

תשעה קבין - ירושלים בקרבות מלחמת העצמאות

עין גב במערכה

שער א - תרבות צבאית ודפוסי חשיבה

שאלות הכוונה מוצעות לקריאת שער זה: מה האיזון הנכון לצה"ל במתח בין שימור הקיים (תפיסתית, ארגונית, תהליכית), להשתנות ובתוכה לחדשנות? כיצד ניתן להתמודד עם השפעה איטית ומתמשכת של דפוסי פעולה המתאימים לבט"ש בגבולות ולמב"ם, אך לא למלחמה, על התרבות הארגונית של צה"ל? האם אפשר לקיים מנגנונים ברי קיימא שיצביעו על מגמה של הערכת חסר, ועד כדי זלזול באויב כלשהו? כיצד לפתח יכולת מחקרית של תפיסות העומק והתפיסות האופרטיביות של האויב?

פקודת יום

מבצע קיתון 10 טנקים מבקיעים לסוריה

הסורים כינו את סדרת הקרבות הללו בשם "מלחמת שלושת הימים", ואף נתנו לכל משתתפיה אות וציון מיוחדים מאחר וראו בהם מערכה שעלתה בחריפותה על מלחמת ששת-הימים. מטרת הדברים הבאים לתאר את פעולת כוח הטנקים שהבקיע לסוריה בפשיטה שנערכה ב-26 ביוני 1970 ואשר כונתה "קיתון 10"

המלחמה הרב זירתית – אתגר המאה הנוכחית

ישראל ניצבת כעת בצומת היסטורי מורכב, המאתגר את יכולותיה הצבאיות והאסטרטגיות באופן חסר תקדים. המלחמה הרב זירתית שאנו מתמודדים עימה אינה רק עימות צבאי קונוונציונלי, אלא מערכה מורכבת המשלבת איומים היברידיים ואסטרטגיות לחימה חדשניות. העימותים העכשוויים מתאפיינים בלוחמה אסימטרית, שבה שחקנים לא מדינתיים – ארגוני טרור, מיליציות וכוחות שלוחים – הופכים משמעותיים יותר מצבאות סדירים

בין המערכות 17: פברואר-מרס 2022

בגיליון: לאפשר קדמה בביטחון – הסיכון וההזדמנות/ משנים גישה בניתוח האתגר המבצעי – ניתוח המערכת היריבה במבצעי היבשה/ שבע שנות מערכה בין החות'ים לשכניהם – פרומו לישראל?/ על הקו המחבר בין כוונת הפצצה של B-17 לתקיפות מל"טים באפגניסטאן/ אזרחים אוקראינים במלחמה הטוטלית " 22 "/ שבועיים לפלישה – מחשבות על המלחמה באוקראינה/ על קיבעון, ברוטליזציה והפצצות / במה: גם מצלמה היא נשק