מציג עמוד 33 מתוך 754 תוצאות
יש סימנים לכך שחזבאללה עובר מאסטרטגיה של אי־הפסד בעימות עתידי עם ישראל לאסטרטגיה של קיצור המערכה - בין היתר באמצעות ייזום מהלכים יבשתיים. מכאן דיבורי ההנהגה שלו על תוכניות ”לכיבוש הגליל"
במה עדיף לבחור: בטכנולוגיה מהפכנית ובלתי מוכרת שיכולה לשנות את פני המערכה, אך יכולה גם לאכזב, או בטכנולוגיה מוכרת שאינה מבטיחה הרים וגבעות, אך גם חסינה יותר מפני אכזבות? ניתוח מעמיק מגלה שחסינות עדיפה על הבטחות לניסים ולנפלאות
מתיאור המערכה לכיבוש העי עולה בבירור שעקרונות המלחמה של יהושע לא היו הברקות רגעיות, אלא יישום של תורת מלחמה יסודית ושיטתית שהייתה מוטמעת במנהיגות הישראלית וכנראה הועברה מדור לדור
בעבר ידעה ישראל כיצד לנצל לטובתה את המגוון האתני שחי על גבולותיה - זו הטענה העולה מהגיליון הראשון של כתב עת חדש לענייני אסטרטגיה: "בין הקטבים - סוגיות עכשוויות באמנות המערכה" בהוצאת מרכז דדו
הרומן "אינדיאנאפוליס- אפוקליפסה" מאת יונתן בן נחום (הספרייה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד/ספרי סימן קריאה) נכתב על רקע המערכה באוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה, אך המסר הטמון בו נכון לכל המלחמות ובכל הזמנים
השינויים הדרמטיים בסביבה האסטרטגית והאופרטיבית של סוריה מספקים לצבא סוריה חלון הזדמנויות ייחודי לעדכן את הדוקטרינה הצבאית שלו באופן שעשוי לאתגר את הנחות העבודה הקיימות בצה"ל בנוגע לתפיסת האיום וכתוצאה מכך גם בנוגע לתפיסת ניהול המערכה בזירה הצפונית
בגיליון: לאפשר קדמה בביטחון – הסיכון וההזדמנות/ משנים גישה בניתוח האתגר המבצעי – ניתוח המערכת היריבה במבצעי היבשה/ שבע שנות מערכה בין החות'ים לשכניהם – פרומו לישראל?/ על הקו המחבר בין כוונת הפצצה של B-17 לתקיפות מל"טים באפגניסטאן/ אזרחים אוקראינים במלחמה הטוטלית " 22 "/ שבועיים לפלישה – מחשבות על המלחמה באוקראינה/ על קיבעון, ברוטליזציה והפצצות / במה: גם מצלמה היא נשק
ישראל ניצבת כעת בצומת היסטורי מורכב, המאתגר את יכולותיה הצבאיות והאסטרטגיות באופן חסר תקדים. המלחמה הרב זירתית שאנו מתמודדים עימה אינה רק עימות צבאי קונוונציונלי, אלא מערכה מורכבת המשלבת איומים היברידיים ואסטרטגיות לחימה חדשניות. העימותים העכשוויים מתאפיינים בלוחמה אסימטרית, שבה שחקנים לא מדינתיים – ארגוני טרור, מיליציות וכוחות שלוחים – הופכים משמעותיים יותר מצבאות סדירים
הסורים כינו את סדרת הקרבות הללו בשם "מלחמת שלושת הימים", ואף נתנו לכל משתתפיה אות וציון מיוחדים מאחר וראו בהם מערכה שעלתה בחריפותה על מלחמת ששת-הימים. מטרת הדברים הבאים לתאר את פעולת כוח הטנקים שהבקיע לסוריה בפשיטה שנערכה ב-26 ביוני 1970 ואשר כונתה "קיתון 10"
יכולות מצביעות על כוונות, אימון של כוח צבאי בחציית תעלה הוא עדות לכוונתו לחצות תעלות, ואימון של כוח חמאס בכיבוש יישוב מצביע על כוונתו לכבוש אותו. ההיסטוריה מוכיחה שאין לצד אחד היכולת להבין את כוונות הצד השני, ועל כן יש להיערך מול היכולת, ולהתחשב בכוונות רק לחומרה