מציג עמוד 33 מתוך 374 תוצאות
מטרתו של המאמר הזה אינה לתת טיפים כיצד צריך מפקד או קצין חינוך להתמודד עם גיוס בתקופת הקורונה, אלא להעלות את העניין למודעות. חיל החינוך יצטרך לתת את מיטב כישוריו על־מנת שרוח צה"ל תוכל לעבור גם באופן שכזה
מגזין סוף השבוע של "מערכות": מאמר חדש במלאת שנתיים למלחמת רוסיה-אוקראינה על אתגרי הלחימה בערים / פודקסט על הכושר הגופני של לוחמי חמאס, מוכנותם ל־7 באוקטובר והיערכות לוחמי חזבאללה בצפון / מאמר חדש על הרקורד ההיסטורי של אמ"ן מחקר במתן התרעות ומדוע יש קשיים מהותיים בביצוע הערכת מודיעין לאומית במסגרת צבאית / הפרק הרביעי בפודקסט של גל"צ ו"מערכות" על הכוחות המיוחדים, והפעם: קארין איי / מאמר עם המלצות לתכנון ולניהול הפקת הלקחים במלחמה הבאה. "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם
הספר הזה, שנכתב על־ידי קצין אמריקני בדימוס, מיועד בראש ובראשונה לקהל הקוראים האמריקני. למרות זאת הוא בעל ערך רב לקורא הישראלי, בייחוד למפקדים הטקטיים בצה"ל - החל במפקדי המחלקות, עבור דרך מפקדי הפלוגות, הגדודים והחטיבות, וכלה במפקדי האוגדות
מאמר חדש על הפלישה הרוסית לאוקראינה כמקרה בוחן לכישלון ההרתעה בראי התיאוריה הרציונלית / מאמרים מ"מערכות עורף" האחרון בנוגע לרעידות אדמה/ 24 שנים למותו של המלך חוסיין / מי יזם את האנתפאדה השנייה / סיפורו של אהרון דוידי שנפטר השבוע לפני 11 שנים / הרצאתו של אלוף יעקב בנג'ו מכנס שדה הקרב העתידי השני
פודקאסט: כיצד הכשל הישראלי ב־7 באוקטובר היה לא רק מודיעיני אלא גם תרבותי? / סקירה על הספר עיר מבצר שעלה לאחרונה לאתר "מערכות" / מחקר על המוטיווציות של נשים לשירות קרבי / מאמר חדש בנוגע לנרטיב הסיוע המנהלתי הקרבי / על שיתוף הפעולה הצבאי בין קוריאה הצפונית, איראן ושלוחותיה
"הסובייטים מעולם לא הבינו באמת את האויב שלהם ואת המדינה השכנה בה נלחמו". בעקבות האירועים באפגניסטאן, קטע מספרו של מאיר פינקל "על הגמישות" שיצא בהוצאת מערכות בשנת 2007
מאמר זה מבקש להציע היסטוריוגרפיה של ייצוגי הלם הקרב על המסך הישראלי, מאז ראשית ימי המדינה ועד לעשור השני של המאה ה־21. המאמר בוחן את קשרי הגומלין שבין ההתרחשויות ההיסטוריות בישראל, התפתחות שיח הטראומה בעקבותיהן וייצוגו של הלם הקרב בקולנוע ובטלוויזיה הישראליים. התפתחות זו מוגדרת באמצעות ארבע תקופות: תקופת ההשתקה, בין ראשית ימי המדינה ועד לאחר מלחמת יום הכיפורים, בה הן החברה הישראלית והן המסך הישראלי הדחיקו את המצב הפוסט־טראומטי; תקופת ההכרה בהלם הקרב, שכללה גל סרטים שעסקו בהלם קרב, במהלך שנות ה־80 של המאה ה־20; תקופת הפיצול, במהלך שנות ה־90, שבה הקולנוע העלילתי נמנע לחלוטין מעיסוק בהלם הקרב ואילו הקולנוע התיעודי ייצג את התופעה במספר סרטים; ותקופת הדומיננטיות של הלם הקרב על המסך הישראלי, מאז ראשית המילניום, שבה הקולנוע העלילתי, התיעודי, והטלוויזיה, מוצפים בתכנים קולנועיים וטלוויזיוניים המציבים במרכזם את הלם הקרב
סמלים נולדים וגדלים מתוך הקרקע הפורייה של הרגשת בני אדם. אם עולמו של האדם בעל משמעות רוחנית הוא בעיניו, ואם כל יחסו לעולם שסביבו נקבע על־ידי תוכנה החי של משמעות זו, אז ורק אז מתגבשת משמעות זו ומתגלה בסמלים