הקדמה

מבוא

פרק חמישי: מיתוג ערכים בפיקוד ולחימה בתנאי לחץ מלקחי מלחמת יום הכיפורים

הקדמה

פרק א' – משחר האנושות עד תחילת המאה העשרים

פרק ב' – מלחמת העולם הראשונה

תפסת מרובה

בפני מי שרוצה לבנות כוח מאוזן עומדות שתי אפשרויות: לתת מענה חלקי לכל האיומים או מענה שלם לכמה איומים מרכזיים. המאמר מסביר מדוע הגישה השנייה נכונה יותר

האומנם לא קורבנות שווא?

בסקירה שכתב אל”ם )מיל‘( רז שגיא על הספר ”צאלים” )מערכות 448 ,אפריל 2013 )של עמרי אסנהיים הוא טוען שקורבנם של חמשת הנופלים בתאונה ”לא היה לשווא”. אך לפני שמעלים טענה כזאת יש לוודא שכל הכשלים המופיעים בספר טופלו והופנמו. לנו, הציבור הרחב, אין מידע שזה אכן המצב

הנשיא החיוור על תרומת העיתונות הישראלית להפתעת יום הכיפורים

מעקב אחר הקריירה של סאדאת היה מגלה שמדובר באדם מוכשר וחריף שכל שאינו מהסס לקחת על עצמו סיכונים. אז מאיפה, לעזאזל, צמח המיתוס של לא יוצלח שאין לקחת אותו ברצינות?

רוצים צבא חזק? חנכו את הקצינים להביע באומץ דעות עצמאיות

התופעה של היעדר אומץ להביע דעה עצמאית קיימת בצה"ל כבר ברמות הזוטרות ביותר. כדי לחנך קצינים להשמיע את דעותיהם העצמאיות יש להנחיל להם - הן בקורסים והן ביחידות - חלקים מתרבות הקשב שהתהוותה באמ"ן לאחר מלחמת יום הכיפורים