מי בעד אינדוקטרינציה?
מאמרו של סא“ל חנוך גוטליב “טוב למות בעד ארצנו“ (מערכות 419 ,יוני 2008 (קורא למעשה לחנך את חיילי צה“ל לפי השקפת העולם של מגזר מסוים באוכלוסייה. יש לפסול את הניסיון הזה מכול וכול
מציג עמוד 328 מתוך 9462 תוצאות
מאמרו של סא“ל חנוך גוטליב “טוב למות בעד ארצנו“ (מערכות 419 ,יוני 2008 (קורא למעשה לחנך את חיילי צה“ל לפי השקפת העולם של מגזר מסוים באוכלוסייה. יש לפסול את הניסיון הזה מכול וכול
בעשרות השנים האחרונות חל שינוי מרחיק לכת בערכים ובנורמות המוסריות של העולם. דברים שנחשבו נורמטיביים במלחמה רק לפני כמה עשרות שנים, כגון גירוש אוכלוסייה אזרחית והפצצת ערים, אינם קבילים כיום. עם זאת הטרור עלול להביא לנסיגה מכל ההישגים הערכיים של השנים האחרונות
חיילים וקצינים רבים נוקטים מדיניות של "ראש קטן" לא בגלל עצלות אלא משום שהמערכת בעצם מצפה מהם לנהוג כך. אם רוצים חיילים בעלי "ראש גדול" צריך לתת להם אחריות וסמכויות
במסגרת מתיחת הפנים שעברה "מערכות" במאה ה־21, התגבשה ההבנה שלא צריך להנגיש את התכנים רק בפרינט. וכך בין גיליון מודפס למשנהו מתפרסמים מאמרי "בין המערכות" שמופצים לקהלים הרלוונטיים בפורמט דיגיטלי באתר. מהיום כולם במקום אחד במרחק לחיצה. קריאה מהנה
עם הגידול המאריכי בשיגורי הלוויינים הקטנים, תעשיית משגרי הלוויינים נדרשת להתפתח כדי לענות על הצורך בשיגורים ייעודיים. ספקי שירותי שיגור שיעמידו אפשרויות שיגור ייעודי מהיר וגמיש ובמחיר אטרקטיבי, יהיו בעלי יתרון מסחרי על פני הספקים האחרים ובכך יוכלו לשלוט בשוק המתפתח
לטעמי עוד רחוק היום בו קציני קבע יוכלו לפקד באופן יעיל על גדודי מילואים, ולשם כך צה"ל הגדול נדרש לשינויים תפיסתיים משמעותיים בהבנה שלו את יחידות המילואים. עם זאת, קיים צורך דחוף לשינויים אלה מכיוון שמשבר האמון בין המילואים וצבא הקבע הוא חריף ורק מחריף והולך בעשורים האחרונים
ספר על קרבות השריון של מלחמת העולם השנייה שניתן ללמוד ממנו גם על המלחמה כיום. לחובבי הסוגה ולרוצים ללמוד על סיבות להצלחות ולכישלונות בשדה הקרב, ועל לימוד נכון ועל הסקת מסקנות שגויה
רבים הכותבים ששוללים את נושא הכניסה הקרקעית, כל אחד וסיבותיו. ואולם רק קרב מגע, התחככות בתוך שטח הלחימה, רק בו קיים סממן ההכרעה
לשון המלחמה ולשון הצבא הן התחום המוביל את ההצלחה הכבירה של תחיית הלשון העברית, החדרת מונחים עבריים לחיי היום־יום, יצירת עגה צבאית שברובה נקלטה גם מחוץ לצבא, החזרת שימושים רבים מאוד בראשי תיבות - כולם מאפיינים עתיקים של השפה העברית. שנים רבות לפני הקמת צה"ל ואפילו לפני הקמת הארגונים הצבאיים במחתרת, עמלו רבים על חידושים בתחום הצבאי, החל במחדשי העברית וכלה בסופרים הקלסיים. בן יהודה לבדו חידש, בין היתר, חייל, אקדח, רובה, פגז, תרגיל, תמרון. ואולם נותרו עדיין כמה מילים לועזיות בולטות בצבא שאיש לא מתכוון להחליפן, והפעם נעסוק באחדות מהן .
חשוב שלצה"ל כמו לצבאות אחרים יהיו כוחות מיוחדים, אבל אם ללמוד מהעבר ובטח ממלחמת יום הכיפורים שבה מתמקד המאמר, ריבוי יחידות מיוחדות בא על חשבון הצבא הקרבי "הרגיל" שהוא בפועל הנושא בנטל והמביא לנו את ההכרעה