לאן נעלמה הפטריוטיות?
הגורם העיקרי שהניע את חיילי צה"ל להילחם בכל מלחמות ישראל, ובמיוחד ב"עופרת יצוקה", היה תחושת הפטריוטיות. אך דווקא הגורם הזה אינו מוזכר במאמר "חבר'ה זה לא הכול: המוטיווציה ללחימה ב'עופרת יצוקה'" )מערכות 430 ,אפריל 2010)
מציג עמוד 321 מתוך 9462 תוצאות
הגורם העיקרי שהניע את חיילי צה"ל להילחם בכל מלחמות ישראל, ובמיוחד ב"עופרת יצוקה", היה תחושת הפטריוטיות. אך דווקא הגורם הזה אינו מוזכר במאמר "חבר'ה זה לא הכול: המוטיווציה ללחימה ב'עופרת יצוקה'" )מערכות 430 ,אפריל 2010)
מפקדים צריכים להיות מודעים לכך שבעת קבלת החלטות - במיוחד בתנאים של לחץ זמן ושל חוסר ודאות - הם עלולים ליפול קורבן לכשלי חשיבה שיגרמו להם לקבל החלטות שגויות. כשלי החשיבה האלה נקראים ”הטיות קוגניטיביות“, והמאמר מסביר מהן וכיצד ניתן להתגונן מפניהן
כלים אוטונומיים תת-ימיים חדישים יכולים לשהות ברציפות יותר מחצי שנה מתחת למים ולעבור אלפי קילומטרים. הסוד שלהם הוא טכניקת ריחוף תת-מימית מתוחכמת שכמעט אינה צורכת אנרגיה
ישנם משפטנים שחושבים כי טרוריסט הוא מטרה לגיטימית רק בעת שהוא מבצע פעולות טרור. לפני כן ואחרי כן הוא זכאי לדעתם לחסינות כמו כל אזרח אחר שאינו מעורב בלחימה. בעיני ישראל התפיסה הזאת היא עיוות של המוסר
באמצעות ניצול נבון של מעט הקלפים שעמדו לרשותו הצליח ראש הממשלה לוי אשכול לשכנע את האמריקנים לשים קץ למדיניותם שלא לספק נשק למדינת ישראל. מתבונתו ומיכולותיו בתחום הניהול של משא ומתן נהנית ישראל עד היום
אם ישראל לא תצא למאבק לאומי נגד הדה-לגיטימציה שעושים אויביה לזכותה להגן על עצמה, היא תמצא את עצמה נאלצת להילחם בידיים קשורות. עם זאת, המאבק הזה אינו צריך להיות רק עניינו של צה"ל. במאמר מועלות הצעות כיצד לנהל את המערכה החיונית הזאת
שינויים במאפייני המלחמה וכן תמורות חיוביות בחוסנה ובכושר עמידתה של ישראל מאפשרים לה להגדיל את מרחב הבחירה של אסטרטגיות המלחמה. בין היתר ביכולתה כיום - בניגוד לעבר - לבחור באסטרטגיה של צמצום המגע הישיר עם כוחות האויב, גם במחיר של התארכות המערכות
המעשה צריך להיות סדור, מתודולוגי, הגיוני ואחראי, ואוי לו למפקד שאינו נוהג כך. אולם תהליך החשיבה צריך להיות ההפך הגמור