מציג עמוד 32 מתוך 503 תוצאות
הספר אש בקווים מגולל את תולדות מלחמת ההתשה שהתנהלה מקיץ 1967 ועד קיץ 1970 לאורך גבולה המזרחי של ישראל. אמנם חלק הארי של תשומת הלב הופנה ללחימה שהתנהלה באותה התקופה לאורך תעלת סואץ, אולם בשני היבטים הייתה הלחימה במזרח מאיימת יותר. ראשית, היא איימה באופן ישיר על חייה של אוכלוסייה אזרחית גדולה ועל מוקדים כלכליים חשובים כמו נמל אילת ומפעלי ים המלח. שנית, היא הייתה המחסום היחיד בפני החדרה בלתי נשלטת של חוליות טרור לשטחי יהודה ושומרון ומשם אל לב מדינת ישראל
ההתקדמות המהירה מהנחיתה באוולי ועד ההגעה לביירות נבעה במידה רבה מאימוץ המודל של פיקוד מלפנים – ממש כפי שקבע גדעון לפני יותר מ־3,000 שנה במשפט: ”ממני תראו וכן תעשו“
מאחורי ההישגים חסרי התקדים של יירוט טילי אויב עומד שינוי אסטרטגי שעבר מערך ההגנה האווירית ב-2011 .המאמר מסביר את מהות השינוי ודן בתמורות הנוספות שיתחוללו במערך הזה עד 2020
בשנים האחרונות מוקמים במסגרות הלוחמות גופים לניהול ידע. האם ניהול הידע הוא לא חלק מהותי ומרכזי מתפקידם של המפקד ושל המטה שלו?
הכותב קורא לשיח מקצועי בין מפקדים מכהנים לבין עמיתים ופקודים בעבר ובהווה
בבית ספר לטיסה מלמדים לטוס, בבית הספר להנדסת מכונות מלמדים לבנות ולתחזק מכונות. האם בבית הספר לביטחון לאומי מלמדים לעשות ביטחון לאומי?
אם ישראל לא תצא למאבק לאומי נגד הדה-לגיטימציה שעושים אויביה לזכותה להגן על עצמה, היא תמצא את עצמה נאלצת להילחם בידיים קשורות. עם זאת, המאבק הזה אינו צריך להיות רק עניינו של צה"ל. במאמר מועלות הצעות כיצד לנהל את המערכה החיונית הזאת
הדיון הפילוסופי של ד"ר יעל ברהמס על "מהות ושינוי בתופעת המלחמה" )"מערכות" 434 ,דצמבר 2010 )הוא תרגיל אינטלקטואלי מרתק, אך השאלות שעל קציני צה"ל לשאול את עצמם שונות לגמרי מהשאלות שמעלה ברהמס
לקחי יום הכיפורים הפכו לאבן ריחיים על תהליכי ההתעדכנות של אמ"ן, ובחלק מהמקרים הם בולמים פריצה מתחייבת של קבעונות. כדי להתקדם על אמ"ן להניח מאחוריו את טראומת יום הכיפורים, להפסיק להציבה כמגדלור לעשייתו, לשלב את הלקחים הרלוונטיים ממנה בתוך השיח המודיעיני המעודכן ולתחם את העיסוק בכך שתהיה מרכיב אחד - גם אם מרכזי - במורשת שלו