מלחמה ואסטרטגיה

הרמות המתמזגות במלחמה

"נוע נוע! סוף".

מלחמת איראן-עיראק

מבוא

תוצאות מלחמות הלכה ולמעשה

במלחמת לבנון ה-2 פעלו כוחות היבשה של צה"ל בהיסוס ובחוסר תכליתיות. ואף על פי כן עוד יתברר שתוצאות המלחמה יהיו הרבה יותר משביעות רצון מבחינת ישראל מכפי שפרשנים רואים כעת

על הגמישות

כל ארגון לוחם – בין אם הוא צבא של מדינה או ארגון טרור וגרילה – מקדיש מאמצים רבים להפתיע את יריבו ולזכות כך ביתרון בשדה הקרב. החוקר ד"ר מאיר פינקל, שהוא גם מפקד לוחם בצה"ל, טוען שמספר ההיבטים שבהם אפשר להפתיע רב מאוד ולכן צריך להניח שבכל עימות נעמוד מול הפתעה כזאת או אחרת. הוא בחן מערכות שונות ולמד כי רק צבאות שבבניין הכוח שלהם ובתרבותם הארגונית הייתה גמישות מובנית היטיבו להתמודד עם הפתעות

איך מנצחים כוחות מהפכניים

השילוב בין לוחמה קלאסית של כוחות סדירים - ובכללם חיל האוויר, חיל הים וכוחות יבשה מתמרנים - לבין לוחמה מנגד ומבצעים מיוחדים של עוצבות המשתמשות בשיטות של לוחמה לא סדורה הוא הנוסחה המנצחת להבסת אויב הנוקט שיטות של לוחמה מהפכנית

השמדת מערך הטק"א במלחמת של"ג (זמין גם בשמע)

השמדתו של מערך הטק"א בבקעת הלבנון חוללה זעזוע עמוק בסוריה והיא הגורם המרכזי לכך שחזית רמת הגולן שקטה זה 25 שנה. אבל להישג הזה היה גם מחיר: הוא ששכנע את סוריה להשליך את יהבה בעתיד על טילי הקרקע-קרקע

לאן נעלם התמרון?

בעקבות מלחמת לבנון השנייה מכים רבים בצה”ל על חטא העדפתה של האש על פני התמרון, והצבא - כך נראה - חוזר לתפיסת ההפעלה המקורית שלו שבמרכזה עמד המהלך המתמרן של כוחות היבשה. אבל הנסיבות שהביאו להעדפת האש על פני התמרון - ובהן שינויים עמוקים בחברה הישראלית ובסביבה האסטרטגית שבה פועלת ישראל - לא נעלמו, וספק אם חזרה לתפיסת ההפעלה שפותחה בשנות ה-50 וה-60 ולצורת תמרון שעוצבה בדמותה של מלחמת יום הכיפורים היא אכן התשובה הנכונה לאתגרים הנוכחיים של ישראל