המפגש בין הצורך לפיתרון

ראיון מערכות – "המלחמה איננה מתנהלת רק בשדה הקרב"

על חשיבותה של תאוריית מלחמה סדורה למדינאים ולכל העוסקים במעשה המלחמה, ולמה כדאי שגם קלאוזביץ יכיר את התאוריה. ראיון מערכות עם ראש אג״ת אלוף ד״ר יעקב בנג׳ו בעקבות הוצאת הספר המתודולוגיה הנחבאת של תיאוריית המלחמה הכללית

שבועיים לפלישה – מחשבות על המלחמה באוקראינה

צה"ל יכול ללמוד רבות מהמלחמה באוקראינה בהקשר הטקטי של הפעלת כוחות יבשה, אוויר וים, ובהקשרים מערכתיים ואסטרטגיים. המלחמה באוקראינה מאפשרת מבט מפוכח לעבר עולם המלחמה שככל הנראה עדיין לא השתנה רבות מעידן המלחמות של המאה ה־20

צוות הודעת נפגעוּת - מהות וייחוד

מסירת הודעת נפגעוּת היא מעשה של צוות, ולא פעולה של יחידים. על כן יש להתאים לכך את מערך ההכשרה כבר מהקורס הבסיסי

מלחמה ואסטרטגיה

תרבות אסטרטגית וחדשנות צבאית

השפעת התרבות האסטרטגית על המהפכה בעניינים צבאיים ברוסיה, בארצות־הברית ובישראל

פלטפורמות בלתי מאוישות: ההבדלים בהצטיידות בין הצי האמריקני וחיל הים הישראלי

השתנות טכנולוגית, לחימה רב־ממדית, מהפכת המידע וכניסת מאפייני לחימה רובוטיים ובינה מלאכותית מצריכים תפיסת לחימה שונה מזו הנהוגה כיום. פלטפורמות ימיות בלתי מאוישות הן חלק הכרחי במענה הנדרש בשדה הלחימה העתידי, והתנאים הבשילו לצאת ולממשן

נספח: שבע אגרות עקרוניות של נציב קבילות החיילים למפקדים

אחרית דבר

הטנק (לא)מת. עכשיו הבה נדבר על מחלקת השריון

במהלך מאה השנים האחרונות חלו שינויים רבים בעולם, ובתוך כך גם בדרישות מהכוח הצבאי. בעוד החי"ר השתנה לבלי היכר, השריון נותר דומה מאוד בארגונו ובהיגיון הפעלתו. לאחר מלחמות רוסיה–אוקראינה ו"חרבות ברזל" אין עוד עוררין על עתידו של הטנק, אך הן מסמנות את הצורך לשנות את ההיגיון שבו מתארגן חיל השריון ומופעל