מציג עמוד 32 מתוך 1786 תוצאות
מקלטים - גם אלה הצבועים בצבעים שמחים - הם סוג של פצע בנוף. הם מזכרת תמידית ליכולת האנושית להישמע להוראות. נראה כי אפשר בהחלט ללמוד הרבה על ההיסטוריה של האנושות ממצבים שבהם אנשים נדרשו להישאר במקום מוגן, ולא לצאת החוצה
המקצוע הצבאי הוא מקצוע ככל מקצוע המוכר בעולם התעסוקה והאקדמיה, וכולל ידע עיוני ומעשי הנדרש כדי להפעיל עוצמה צבאית ולבנות אותה. עם זאת, נכון היה להקדים את הגדרתו כתחום ידע מעשי להגדרתו כאקדמי שכן אין הוא נבחן בהישגים מדעיים בעולם האקדמי, אלא בניצחון במלחמה
"במהלך ההכשרה יש שבעה צירים מרכזיים: נושא הכושר הגופני, קליעה, קרב מגע, ציר הרובאות, ציר האמל"ח, ציר השדאות וציר לוחמת הרק"ם. במלחמה כמו שאנחנו חווים אותה ב"חרבות ברזל", ואנחנו מבינים שאנחנו הולכים לקראת שנה שתהיה בה לחימה מאוד משמעותית בגבולות הן בצפון והן בדרום, אחד מהאתגרים שלנו הוא נושא ההכשרה של המפקדים תוך כדי המלחמה". אל"ם ירון סימסולו, ראש תורת חי"ר בצנחנים בזרוע היבשה, בריאיון ל"קול המערכות" על האתגרים השונים של המפקדים במלחמה
צה״ל מצוי למעלה משנה וארבעה חודשים במלחמה תובענית וממושכת, ונדרש לתחקר את עצמו. עליו לערוך מחקר מעמיק על תפקוד הקצונה במלחמה, בהיבטים מקצועיים וערכיים. רק מחקר אמיתי ונוקב, שיערכו מפקדים עבור מפקדים ושתוצאותיו יוטמעו "ביד בטון" בצה"ל, יוכל להביא לתיקון התרבות הפיקודית והארגונית שהובילה אותנו לכישלון ב־7 באוקטובר 2023
"כל מפקד אשר יטען שהוא עסוק מכדי לקרוא, ימלא שקים בגופות חייליו" (גנרל ג'ים מאטיס) "קרבות בכף היד" הוא מיזם משותף למחלקת מת"ת בזרוע היבשה ולמכללה לפיקוד הטקטי שבמכללות הצבאיות. בבסיס המיזם קיימת ההבנה כי לימוד לקחים מקרבות קלסיים והטמעתם הם חלק מהותי מאמנות המלחמה
המעבר למשחקי מלחמה מותאמי עידן אינו עוד אפשרות טכנולוגית נחמדה אלא הכרח אסטרטגי מיידי, והבדלי הגישות – הישנה והחדשה – נע בין “אולי יהיה בסדר” ל”אנחנו יודעים בדיוק”. העתיד של הביטחון הלאומי תלוי ביכולת שלנו לעבור מאינטואיציה למדע, מניחושים לנתונים ומתקווה לידיעה
לראשונה זה זמן רב יוצא גיליון של כתב העת, כאשר התחושה במדינה היא של “אחרי המלחמה”. עם זאת, נכון יותר לומר שמדובר ב”הפסקה בלחימה”. חיילים נמצאים עדיין בעזה, בלבנון ובסוריה, חיילי המילואים טרם חזרו לשגרה אמיתית ולא ברור מה יהיה מבנה הכוח בעתיד הקרוב והרחוק. תפיסות תאורטיות ומעשיות שהיו לנו כחוקרים בנוגע לתפקידי הצבא, תפקידי המילואים, נושא משרתי הקבע, מוטיווציה, יחסה של החברה למחירים השונים של הלחימה, ועוד - עברו שינויים משמעותיים. ייתכן שאנחנו נמצאים בנקודת זמן שמאפשרת התחלה של עיון מחדש בתפיסות וברעיונות העבר. בהמשך לכך, הגיליון הנוכחי מתאפיין בהצבעה על נושאים שנראה כי יהפכו למרכזיים בחודשים ובשנים שלפנינו. בכך הוא מציע תשתית תאורטית ומחקרית לעתיד
בתקופת סוף מלחמת־העולם הראשונה ואחריה הועבר הדגש בפעילות המודיעינית של בני היישוב מסיוע למאמץ המלחמה נגד התורכים, אל שמירה על ביטחונו של היישוב מפני התנכלויות של שכניו הערבים. מובא כאן סיפורו של משרד הידיעות, לימים ש"י, שפעל בד בבד עם הקמת ארגון ההגנה
מערך המילואים בצה"ל הוא ממרכיבי תפיסת הביטחון של ישראל מיום הקמתה. בעשרים השנים האחרונות עבר המערך תמורות הנובעות מהִשתנות מאפייני הלחימה ומשינויים בחברה בישראל. שיאו של תהליך זה עם חקיקתו של חוק המילואים ב־2008. מאמר זה מתמקד בכשירות מערך המילואים, ובפרט בכשירות כוחות המילואים ביבשה, ובשחיקתה במהלך עשרים השנים האחרונות. במאמר תוצג הטענה כי אי קיומו של מודל תקציבי קבוע המיועד לשמירת כשירות מערך המילואים במשך שנים פוגע במוכנות המערך למלחמה. המאמר סוקר את ההתרחשויות והתהליכים המשפיעים על כשירות המערך, בדגש על חוסר יציבות מודל האימונים במהלך השנים. חוסר היציבות במודל האימונים וכשירות המערך משפיעים גם על מרכיבים "רכים" של המערך, כמו תחושת הנחיצות והמסוגלות של משרתי המילואים. תהליך זה עלול להוביל למשבר אמון בין משרתי המילואים לצה"ל, ועלול להשפיע לרעה על תוצאותיה של המלחמה הבאה. המאמר מציע גישה חדשה לתפיסת הכשירות של מערך המילואים ביבשה, ולפיה יש לנהל את אימון כוחות היבשה על בסיס חקיקה המגדירה תקציב ייעודי ומגודר, ותחת אחריות ישירה של שר הביטחון ומפקד זרוע היבשה.