הרהורי כפירה על ניהול ידע בלחימה
בשנים האחרונות מוקמים במסגרות הלוחמות גופים לניהול ידע. האם ניהול הידע הוא לא חלק מהותי ומרכזי מתפקידם של המפקד ושל המטה שלו?
מציג עמוד 319 מתוך 4189 תוצאות
בשנים האחרונות מוקמים במסגרות הלוחמות גופים לניהול ידע. האם ניהול הידע הוא לא חלק מהותי ומרכזי מתפקידם של המפקד ושל המטה שלו?
כשירותן של יחידות נקבעת כיום על סמך תשומות אימון והערכות סובייקטיביות של איכותו, אך ללא מדדי ביצוע אובייקטיביים. התוצאה: הפיקוד אינו יודע עד כמה הן אכן מוכנות למלחמה וכמה משאבים יש להשקיע באימוניהן. הפתרון הוא קביעת בוחן כשירות ליחידות הלוחמות
הספר ”סערת המלחמה“ של אנדרו רוברטס )דביר, 2011 )הוא סיכום רהוט וקולח של מלחמת העולם השנייה, אך כמו ספרים דומים רבים מתעלם מהאספקטים הטכנולוגיים של המלחמה ובכך פוגם ביכולת הקורא להבין את האירועים
מאפייניה הייחודיים של פלוגת המפקדה, היא פלוגת הלוגיסטיקה של הגדוד, עושים את הפיקוד עליה לקשה יותר ולמאתגר יותר מאשר הפיקוד על פלוגה מבצעית
זה כמה שנים שגופים שונים מנהלים מסע להטלת איסור מוחלט על שימוש בתחמושת שכוללת זרחן לבן - גם אם זו מיועדת למטרות לא קטלניות כמו מיסוך. המאמר בוחן כיצד מתגבשת נורמת איסור על נשק ומהם השלבים בדרך להפיכתו לטאבו מוחלט, עד כי השימוש בו גורר סנקציות
כדי שניתן יהיה ליישם את הפיקוד מוכוון המשימה - שחיוני ליכולתו של צה"ל לנצח במלחמה הבאה - יש לשפר את המקצועיות של הקצונה הזוטרה. לשם כך יש, בין היתר, ליצור בקרבה זיקה למקצוע הצבאי באמצעות מיקוד ההכשרה, ובכלל זה לימודי היסטוריה צבאית
ספרו של אורי גולדברג ”לחשוב שיעית“ )בהוצאת האוניברסיטה המשודרת( הוא ניסיון מבורך לשפוך אור על השיעים שתופסים כיום את רוב תשומת הלב הביטחונית שלנו
הקצינים בצה"ל מחונכים לחשוב באופן מאוד מעשי ומתקשים לראות את התועלת שבלימודים אקדמיים. הדרך לשנות את גישתם זו היא להוכיח להם שיש לכך ערך מאוד מעשי לעיסוקם היום-יומי
מפקדי צה"ל ביחידות הלוחמות הרגילות אינם נלהבים להקצות זמן לשיעורי קרב מגע. מדוע הפך קרב המגע לנחלתן הכמעט בלעדית של היחידות המיוחדות, ומה ניתן לעשות כדי לתקן זאת?
בעבר כבר נעשה ניסיון להנהיג מבחני כשירות אובייקטיביים ליחידות שדה - כפי שמציע סא“ל גל תמיר במערכות 444 .זה היה ניסיון מוצלח, אך כמו שקורה לעיתים קרובות בצה“ל: הידע הרלוונטי נשכח ואבד