הארגון הצבאי כ"הימאי האבוד"

המהפכה בעניינים צבאיים של הציר הרדיקלי

כמה מדינות וארגונים במזרח התיכון גיבשו בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 תפיסת לחימה שנועדה לתת מענה לעליונות הטכנולוגית של המערב - ובכלל זה של ישראל - ושימשה מאז בסיס להפעלת הכוח שלהם ולבניינו. התוצאות המורכבות של העימותים האחרונים יחייבו את המדינות ואת הארגונים האלה להעריך מחדש את התפיסה הזאת ואולי אף לשנותה

ההיערכות לקראת טרור כימי

הסכנה שהחמאס והחזבאללה ינסו לבצע פיגוע כימי נגד ישראל אינה גבוהה בשלב הזה - בעיקר בגלל החשש של שני הארגונים האלה מתגובה שתפגע בקהילותיהם - אך לארגון אל-קאעידה אין עכבות דומות. ישראל ערוכה לטיפול בפיגוע כימי, אך ניתן לשפר את מוכנותה באמצעות נקיטת כמה צעדים שמפורטים במאמר

לוחמה אווירית נגד גרילה וטרור במרד הערבי

ב21 ביוני 1936 השתתף כוח אווירי בריטי גדול בקרב נגד כנופיה ערבית ליד הכפר נור אשמס שבשומרון וספג פגיעות קשות. הלקחים שהפיקה מפקדת חיל האוויר הבריטית מאותו האירוע הביאו לנקיטת טכניקות פעולה אוויריות יעילות יותר נגד כוחות הגרילה הערביי

הידע הצבאי כבסיס להסדרת מרחב השיח ולחולשת הפיקוח האזרחי במציאות של עימות מוגבל

על הקשר בין תודעה יהודית לטרור

דגשים משתנים במחויבות הצבאית של ישראל, 1991-1981

כל שנות קיומה נאלצה ישראל לשאת בהוצאות ובהתחייבויות גבוהות לביטחון בשל הסכסוך הערבי-ישראלי והפניית משאבי האנוש לקיזוז העליונות של האויב. במאמר זה מובאת סיבה שלישית למצב

דפוסי צבא

רשמים מהצבא הרוסי בפלישתו לפולין

מקום הסיוף בחינוך הצבאי