מציג עמוד 31 מתוך 519 תוצאות
התמודדות יעילה עם אתגרים מנטליים מפחיתה את סיכוייו של חייל להיקלע למצבי מצוקה. האימון הקשבי, שביכולתו לשפר את התפקוד המבצעי של הלוחמים ולצמצם את התפתחותם של תסמינים פוסט־טראומטיים לאחר השתתפות בלחימה, הוא אחד מהפתרונות. על המפקדים להגביר את העיסוק במיפוי האתגרים המנטליים ביחידותיהם, ובמציאת מענה מעולמות הכושר הנפשי
מספרו של ליוטננט־קולונל ג'ון גאלבין עולה כי יוזמה והתקפיות הם ערכים מובילים בכוחות המוטסים. ניכר גם כי חולשתם המובנית של הכוחות המוטסים באמצעי לחימה ובעוצמת אש מחייבת אותם לנצל עד תום את יתרון ההפתעה, ולחתור במהירות למגע לפני שיתאושש האויב
ספרו של ג'ון ספנסר Connected Soldiers מלא במפקדים וחיילים שאינם מתאימים למודל האידיאלי, ומראה כי גוון הצבע של הדשא של השכן שונה, אבל לא בהכרח ירוק יותר. חלק גדול ממנו רלוונטי למפקד הישראלי, שיכול לכל הפחות להתנחם בעובדה שהוא אינו הראשון המתמודד עם הבעיות – ואולי להציע מסלול לפתרונן
אמנם מוקדם עדיין לדעת מה תהיה השפעתם של אירועי המלחמה באוקראינה על החברות בעולם המערבי ועל ישראל בטווח הארוך, אולם ניתן להעריך שאנחנו כבר מצויים בעיבורו של שינוי מהותי שצפוי להשפיע על שלושה מעגלים שבהם מתקיים קשר הדוק ביחסי צבא-חברה: המישור הגלובלי, היחסים הבין־לאומיים והיחסים בין החברה הישראלית לצבאה
לנטייה הישראלית לעטוף חיילים בזמני חירום יש צדדים שיכולים להשפיע באופן שלילי על הטיפול הרפואי בהם. כאשר תחושות כלליות אלה בחברה זולגות לתוך בתי החולים ומשפיעות על הצוות הרפואי, ייתכן וזוהי נקודה המשפיעה גם על הקונטקסט הטיפולי של החיילים
צה"ל נדרש לאמץ את "פיקוד משימה" כפילוסופיית הפיקוד הבלעדית, ועדיף לכנות אותה בפשטות "פיקוד". באמצעות לימוד הפילוסופיה הזאת והכלים המעשיים שהיא מציעה נכשיר את כלל המפקדים
מכלול הפעילויות שנקט דוד בן־גוריון, כאשר ההנהגה המדינית בראשותו נטלה על עצמה לראשונה בתולדות היישוב אחריות מלאה על ארגון ההגנה, מבטאות את הניסיון המודע שלו להתמודד עם אחד המבחנים הבולטים של חברה דמוקרטית - הטיפול בסוגיית הפיקוח על גורמי הכוח הצבאיים הנתונים למרוּת ההנהגה המדינית
מערך המילואים הוא נדבך מרכזי בתפיסת הביטחון של ישראל מיום הקמת המדינה ועד ימינו. משנת 2000 עבר מערך המילואים שינויים ותהפוכות שהושפעו ממגוון גורמים, פנימיים בצה"ל וחיצוניים לו. חקיקת חוק המילואים ב־2008 הושלמה לאחר תהליך ארוך בצה"ל ובכנסת, והושפעה מאירועים כגון מלחמת לבנון השנייה ומחאת משרתי המילואים. המאמר בוחן האם בתהליך חקיקת חוק המילואים ב־2008 ניתן לזהות השפעה של קבוצות אזרחיות על תוכנו של החוק ומהי המשמעות של מעורבות זו על פעילות הצבא. הטיעון המרכזי הוא שקבוצות אזרחיות השפיעו על חקיקת חוק המילואים בשנים שקדמו לחקיקתו ובמהלך חקיקתו. את השפעת הקבוצות האזרחיות על חקיקת חוק המילואים אדגים באמצעות הרעיון של סטיוארט כהן שנקרא "הפיכה במהופך" (כהן, 2005, 21-8). המאמר מדגים את רעיון "הפיכה במהופך" על בסיס פעילות העמותה למען משרתי המילואים לנוכח מעורבותה בתהליך חקיקת חוק המילואים, וזאת על בסיס ניתוח מסמכים רשמיים של העמותה במהלך השנים בהשוואה לחוק המילואים בתצורתו הסופית.
עתירת הסיירות המונחת בימים אלה הן על שולחנו של בג"ץ והן על שולחנו של צה"ל, היא המאבק הלא נכון למען המטרה הלא נכונה. על צה"ל לממש את אחריותו המגדרית, ולאמץ כעת ביוזמתו יעד אסטרטגי של שילוב נשים במוקדי קבלת ההחלטות בשיעור של 30% לפחות עד 2030
ארגונים מתקדמים מבינים כי בהיותם חלק ממרחב החיים שבו פועלים אנשיהם, הם נדרשים לפתח אותם מתוך חובה ערכית רחבה יותר