מגזין סוף השבוע של "מערכות"- 29 בינואר 2026

סדרת פודקאסטים חדשה על השפה שמאחורי המציאות. בפרק הראשון - על כיבוד הסכמים באסלאם / מאמר חדש שמחבר בין הודו, סין, ארצות הברית וסעודיה, ומנתח אתגרים והזדמנויות לישראל בעידן של תחרות גלובלית וחוסר יציבות אזורי / מאמר חדש על הקשר בין ביטחון לפוליטיקה דרך המהלך האמריקני להגדרת "האחים המוסלמים" כארגון טרור זר / מאמר מאת חתן פרס ישראל בתחום חקר מדע המדינה, יחסים בין־לאומיים ומדעי הניהול לשנת תשפ"ו / 81 שנים לקרב על הבליטה / קול קורא להגשת מאמרים לפרסום בגיליון מספר 11 של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי

ספר : סוריה במלחמה: עלייתה ונפילתה של המהפכה בסוריה

הקרב על סוריה הגדולה 1920-1918

הפלישה הישראלית ללבנון

בצבת מעצמות

מבצע קווקז: ההתערבות הסובייטית וההפתעה הישראלית במלחמת ההתשה

לחימה מוסרית בטרור

האם מותר להטיל פצצה של טון על בניין כדי לחסל מנהיג טרור מסוכן, אף שיחד איתו ייהרגו חפים מפשע? המאמר שלהלן מסביר באילו נסיבות ייחשב הדבר לצעד לגיטימי ובאילו נסיבות מדובר בצעד שיש להימנע ממנו

איפה כאן ההיגיון?

מקובל לטעון שהמנהיגים הלא דמוקרטים במזרח התיכון יעשו הכול כדי לשמר את שלטונם. אבל צדאם חוסיין, ערפאת ומנהיגי הטאלבאן הוכיחו ששימור עצמי אינו האינטרס העליון שלהם. חשוב לזכור זאת כאשר דנים באופן התנהגותה של איראן בעתיד

"חמאס מורתע" כמחשבה מייחלת: ניתוח אירוע מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר

מתקפת הפתע של חמאס ב־7 באוקטובר הייתה הפתעה אסטרטגית כואבת לישראל. מבחינת סוגי ההפתעות, זו הייתה "הפתעה מרוכזת", משמע – המודיעין של המותקף היה שאנן וטעה בהערכת הכוונות של יעד המודיעין, אף שהכירו היטב. באחריות ראשי המודיעין לאתגר באופן שוטף כל קונספציה, וחבל שהמלצת ועדת אגרנט להקמת גוף מקצועי ואיכותי בתוך המודיעין, אשר יעסוק בכך, התמוססה בשנים האחרונות

גמישות: התאוששות צה“ל מהפתעות תוך כדי מלחמת ”חרבות ברזל“

מלחמת ”חרבות ברזל“ החלה כהפתעה בכל רמות המלחמה, והתארכותה הביאה להבנה של תחומים נוספים שבהם לצה“ל לא היה מידע או מענה לפניה. למרות זאת, צה"ל הצליח להסתגל להפתעות רבות. לנוכח השכיחות הגבוהה של הפתעה במלחמות ועימותים אחרים של ישראל, רצוי להציב את מרכיב הגמישות במקום מרכזי באסטרטגיית צה“ל כתחליף חלקי להתרעה, וכחלק מהכנות למלחמה עתידית בלבנון