עשרים שנים ליציאה מלבנון - ספר מופת טקטי להבנת רצועת הביטחון

הספר "מלחמה ללא אות" של משה (צ'יקו) תמיר הוא חובה למפקד הישראלי, שבו ילמד על חשיבה צבאית תחבולנית, והתמודדות עם אתגרים שונים לרבות אירועים בעלי פוטנציאל משברי

העימות המוגבל כמלחמת התשה

בחינתן של הדוקטורינה שפיתח צה"ל לעימות המוגבל ושל דרך הפעולה שהותוותה בפיקוד המרכז בתקופת התכוננות לקראת העימות מעלה כי קיים דמיון רב בינן לבין מה שכתבו הוגי הדעות הצבאיים הקלסיים - ובהם מאו צה טונג וגיאפ - על המלחמה מהסוג הזה. יחד עם זאת חסרה אצל המתכננים הישראלים ההתייחסות מספקת למשכו הארוך של העימות המוגבל - נקודה שזוכה להבלטה רבה בכתבים הקלסיים

אובדנה של הא־סימטריה בטווח המגע ותעתועי הקטלניות

אחרי תחושת ההחמצה של מלחמת לבנון השנייה והגבלת התמרון במבצע "צוק איתן" עתיד הדרג המדיני לתת לצה"ל "צ'ק פתוח" ללחימה לתוך עומק שטח האויב. השאלה היא האם אנחנו מוכנים לכך, או שבכוונתנו לטפל בו רק מן האוויר ובאש מנגד? היות שהצלחות האויב ידחקו בנו לתמרן - כדאי שנשנה את מרכז הכובד של בניין הכוח ונתמקד בכוח שבנוי ומאומן ללחימה בשטח בנוי, ומצויד בנשק היורה אש לנפח

שורשיה של המלחמה בסוריה

המשטר הסורי יצא מן המלחמה חלש ומותש, נעדר יכולת להשיב לעצמו את אחיזת הברזל שקיים במדינה, להניע תהליך של שיקום כלכלי, וממילא, להשיב את האיזון למערכת היחסים שקיים עם בעלי בריתו, ובראשם רוסיה, איראן וחזבאללה. ההישג הצבאי של צבא סוריה בשדה הקרב לא בישר, אפוא, את השבת השקט והיציבות אל המדינה החרבה

אתי מלבנון

מדיניות ישראל כלפי המלחמה באוקראינה: "הפיל והבעיה היהודית"

המערכה על אנציו - חצי־גשר על פני תהום

הדבקות במשימה לאור המטרה, התחבולה וניצול הזמן, היו חלק מן העקרונות שיושמו במערכה על אנציו במלחמת העולם השנייה. ואולם הלקחים מאותה מערכה יכולים להתאים ללחימה כיום

פיקוד במלחמה 

מלחמת ששת הימים ברמת הגולן, גרסת הראשידון: הסהר נגד הצלב

בגולן של 2020, כמו בגולן של שנת 636, המאבק מול איראן חייב לקחת בחשבון את שליחיהם ואת הגעתם של כוחות עוינים מחזיתות אחרות. הם כאן כדי להתכונן לקרב הבא שכנראה עוד יגיע. לנו מוטב להיות מוכנים ולא להילחם שם לבדנו. ההיסטוריה מלמדת שלא מעט קרבות מסתיימים בתבוסה בשל ההכנה לקרב של האתמול, ולא לקרב של המחר

כך השתעבד צה"ל לאש וזנח את התמרון

בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה אימץ צה"ל את התפיסה האמריקנית שהעדיפה באופן בולט את האש על פני התמרון. צה"ל הפעיל את התפיסה הזאת בגזרת לבנון (במבצעי "דין וחשבון" ו"ענבי זעם") ומול הפלסטינים (באירועי מנהרת הכותל וב"גאות ושפל") - אף שנחל ממנה שוב ושוב רק אכזבות וכישלונות. מרכזיות האש במלחמת לבנון השנייה הייתה אפוא המשך ישיר לתפיסה שהתקיימה בצה"ל בעשור וחצי האחרונים ולא התפתחות דוקטרינרית חדשה של השנים האחרונות