מציג עמוד 31 מתוך 416 תוצאות
על החשיבות בהבנת המקורות התרבותיים של המחשבה וההתנהגות האסטרטגית של חזבאללה / סדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי. בפרק השישי - תורת התמרון. הסיכונים והמחירים במהלך ההיסטוריה, ואיך אפשר לפעול באמצעותו כדי להכריע את האויב / מאמר חדש על פודקאסטים יומיים במצבי חירום / 18 שנים לסיום מלחמת לבנון השנייה / 77 שנים לעצמאותה של הודו, חזרה למאמר שנכתב חמש שנים לפני שקיבלה אותה
מאמר חדש שמנסה לענות על השאלה האם ישראל צריכה להשקיע יותר בברית עם "הטיגריס ההודי" / 64 לאחד מאויביה הגדולים של ישראל, ומסרים שנותרו זהים / 21 שנים למבצע שכמעט חיסל את צמרת חמאס, והקשר לצבא ההיי־טק וצבא הפרשים / קרב עין ג'אלות – על חשיבותה של מקצועיות בשדה הקרב, ועל היעדרה של שרשרת פיקוד ברורה שיכולה לשמר את הפו"ש בכל עת (גם לאחר נפילתו של המפקד) / 79 שנים לסוף מלחמת העולם השנייה
40 שנים לחזבאללה: סדר העדיפויות שלו בקבלת ההחלטות, והפרגמטיזם כאבן יסוד בפונדמנטליזם / מאמר על ממלכתיות ישראלית, ממלכתיות צה"לית ומודל הפיקוד הממלכתי / מחקר חדש על הקשר בין מעמדו של הטייס בחברה הישראלית לסיסמה "הטובים לטיס" / על התפיסה ההתקפית, ושברה; התקפות נגד ומערכת שחיקה – בקרב שהתרחש לפני למעלה ממאה שנים
דפוסי כשל המודיעין של מלחמת יום הכיפורים 1973 חזרו על עצמם כמעט במדויק באירועים הטרגיים של שמחת תורה 2023, והותירו תחושה של טראומה ותסכול עמוק. כאילו לא למדנו דבר. המאמר תולה את סיבת הכישלונות, שביניהם הפרידו 50 שנה, בשני גורמים מרכזיים שהם בעיית שורש של המחקר המודיעיני ושל קבלת ההחלטות בהערכת המצב האסטרטגית והמערכתית הנלווית לה במערכת המודיעינית והביטחונית, כמו גם בממשק בינם ובין הדרג המדיני: שיטת המחקר הפרשני שמשמשת בסיס לעשייה המחקרית במודיעין יוצרת מסגור מעוור עיניים, שאינו ניתן לאתגור על ידי המנגנון המלאכותי של מחלקת הבקרה. המאמר מצביע על הצורך בגיבוש שיטת מחקר מודיעיני אחרת ומציע עקרונות לבניית תפיסה, תורה ונהלים לשיטת מחקר מודיעיני פרשנית־מדעית שמחייבת ניתוח ספקטרום מלא של דרכי פעולה אפשריות של היריב כחלק מהשיטה, בכל מחקר ומחקר, ובחינה אמפירית של הצפי המחקרי ככלי תהליכי מתמיד לשיפור וכוונון הערכת המחקר השלטת. אי אפשר לבטל לחלוטין את אי־הוודאות של העתיד ולכן, כחלק מהשיח השוטף בין המודיעין למקבלי ההחלטות, יש לערוך מראש תיאום ציפיות ריאלי, שיהיה שקוף לכל העוסקים בגיבוש ובמימוש מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל, וייגע באחריות כל צד בתהליך המחזורי והמתמשך של גיבוש הערכת המודיעין וקבלת ההחלטות בהערכת המצב העוקבת. המאמר מציג את תחומי אי־הוודאות של הערכת המודיעין, ממפה ומתחם את אחריות המחקר המודיעיני לנוכח מגבלותיו בראיית הנולד, ומדגיש את האחריות של מקבלי ההחלטות בכל הרמות – מהרמה המדינית, דרך רמת בניין הכוח ומדיניות הפעלת הכוח ועד הרמה האופרטיבית – לתת מענה לחוסר הוודאות של העתיד, שמטבע הדברים נותר בהערכת המודיעין
המאמר מנתח את דרכי הפעולה של אט"א - הארגון שנאבק בספרד כבר יותר מ־50 שנים להשגת עצמאות לחבל הבסקים - ומנסה לקבוע אם זהו ארגון גרילה או ארגון טרור
תפיסה היא הבסיס לתורת הלחימה, לפיתוחם של אמצעי הלחימה, להכשרת הלוחמים, לאימונם ולמבנה הכוח. כדי לגבש תפיסה מוצלחת יש להיצמד לכמה עקרונות יסוד המוסברים במאמר
בניגוד לטענתו של תא"ל (מיל') ד"ר דב תמרי ("הכוח האווירי לאן?", מערכות 437 , יוני 2011) ישראל השתמשה בעבר - יותר מפעם אחת - בכוח אווירי בלבד כדי לפתור בעיות אסטרטגיות קשות
למרות שכרגע הדבר נראה דמיוני, מנקודת מבט גיאופוליטית אין להוציא מכלל אפשרות שבעתיד הלא רחוק תגיע הלחימה גם אל פני הירח. תאגיד התעופה והחלל האמריקני בדוח שצופה לוחמת חלל אפשרית בעתיד הקרוב
ברט לינדברג וז'אן קולברג, מדענים ממכון הסייבר של הצבא האמריקני בווסט־פוינט, שמים זרקור על נושא המציאות הרבודה בהקשר של קרב, וטוענים כי מדובר בתהליך ארוך שנמצא רק בשלבי הוכחת היתכנות וכי שימוש הטכנולוגיה בקרב עודנו מוטל בספק
תהליך של התאוששות ושילוב מחדש של פדויי שבי בחברה כולל עקרונות ישימים כדי לסייע להם לחזור לחייהם. חשוב לעבוד על פי הפרוטוקול המוצע, ולעמוד בעקרונותיו. התהליך משלב דה־קומפרסיה (השוואת לחצים) ותחקיר טקטי מבצעי, אך אינו מוגבל רק להם. השתתפות בו מגבירה את ההסתברות לחזור לתפקוד במישורים המשפחתי, התעסוקתי והחברתי, תוך צמצום התוצאות המזיקות