פודקאסטים יומיים במצבי חירום: "שומר החומות" כמקרה בוחן

במצבי לחץ וחירום בולטת חשיבות התקשורת לסייע בהעברת מסרים לצמצום אי־הוודאות, לחיזוק תחושת השליטה ולבניית שגרת חיים של הסתגלות המותאמת למצבי איום על ביטחון פיזי, אישי, קהילתי ולאומי. המחקר הנוכחי מבקש לבחון כיצד תרמו פודקאסטים (הֶסְכֵּתים) יומיים ליצירת מרכיבי החוסן. החידוש המוצע במאמר זה הוא מיקוד המבט בתפקידה של התקשורת בהעברת מסרים המעודדים תחושת חוסן אישי וקהילתי במצבי חירום ואיום ביטחוני. המחקר עוקב אחר 20 פודקאסטים של שלושה גופי תקשורת מרכזיים בישראל בתקופת מבצע "שומר החומות" (מאי 2021). שאלת המחקר הייתה באיזה אופן יבואו לידי ביטוי מסרי החוסן בתוך הפודקאסטים שנוצרו כדי לתת מענה חדשותי אקטואלי למאזינים. הממצאים הצביעו על כך שיוצרי הפודקאסט התעלמו ממרכיבי החוסן והעדיפו להישאר בתחום המומחיות שלהם, כמו צבא, פוליטיקה ותקשורת בין־לאומית. שאלת האחריות של ערוצי התקשורת המרכזיים לגבי חיזוק החוסן של המאזינים במצבי חירום לא הייתה על סדר היום של העיתונאים

לְחַּיל את המוטיבציה – כיצד מניעים לוחמים לפעולה

האתגר: למוטיבציה חשיבות עצומה בלוחמה, ויחד עם כישוריו של החייל היא שקובעת כיצד ובאיזו איכות תתבצע על ידו כל פעולה. תיאוריות שונות (לדוגמה: פירמידת הצרכים של מאסלו, שני הגורמים של הרצברג ושותפיו, ה-Theory Determination-Self) יכולות לסייע למפקדים להניע את פקודיהם לביצוע משימה. על המפקדים לדעת היכן פקודיהם נמצאים על רצף פירמידת הצרכים, להבחין בין תנאים היגייניים למוטיבציה, לשקול כיצד לכוון את הפקודים למוטיבציה אוטונומית, וכל זאת בזמן שהם מחזקים מנגנונים של מוטיבציה נשלטת מבלי לשחוק את המוטיבציה הפנימית. את המניעים היוצרים מוטיבציה ניתן לסווג למניעים פנימיים (תפיסת האויב, ההנאה מלחימה, הרצון לשרוד, אידיאולוגיה) ולמניעים חיצוניים (המסגרת החברתית הקרובה, הלכידות החברתית, השייכות לארגון). על פי חלוקה זו, יש לבחון אם כל לוחם מגיע עם מוטיבציה אחת בלבד ללחימה, או שמא עם מספר מוטיבציות; אם ניתן לאפיין קבוצות שונות לפי המוטיבציות המובילות אותן ללחימה; ואם לסוג הלחימה יש השפעה על המוטיבציות המובילות.

הספינות הקטנות

חדירת המעצמות לאגן הים התיכון

מבוא

עשתונות 12 - נוער הגבעות - 'בערוגות שלנו'

המודיעין ושבעה באוקטובר

הספר, פרי של שיתוף פעולה בין המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין ו"מערכות", מבקש לצלול אל שורשי הכישלון המודיעיני ולהציב בפני הקורא הישראלי תשתית לחשיבה אסטרטגית על המודיעין בישראל

גדוד ופלוגה בלחימה: מבצע "חומת מגן" - מה ניתן ללמוד?

הסיסמאות של דבקות במשימה, פיקוד מכוון משימה, אומץ לב, אגרסיביות ונחישות בלחימה קרמו במבצע עור וגידים. הגדוד הפך, מקרב לקרב, למכונה אנושית יעילה, ערכית ומקצועית. הבסיס ליכולת הוא יסודות המקצוע, התורה הצבאית, ההבנה הטקטית ויכולת "האלתור המלומד". ללא מקצועיות של הלוחמים והמפקדים, הצבא יהפוך לאספסוף מזוין

השפעת החיכוך הצבאי במרחב הימי על הביטחון הלאומי של ישראל

מלחמת "חרבות ברזל" והחיכוך באזור באב אל־מנדב מדגישים את המתח שבין עצמאות ישראל והבטחת חופש הפעולה שלה, ובין ההכרח בשיתוף פעולה בין־לאומי במרחב הימי. על ישראל לפעול לגיבוש קואליציות במרחב בהרכבים ומטרות שונים, ממקום של עוצמה

מערכות עומק: הגדרה מחדש של המושג "ניצחון" במאבקה של הדמוקרטיה בטרור

מחקר שכתבו אלוף (בדימוס) עמי אילון ואיל חיות־מן, ובו מציעים הכותבים מסגרת חשיבה שחסרונה הורגש זה כבר, עבור מלחמתן של המדינות הדמוקרטיות בטרור - סוג העימות שהוא המקור לחלק הארי של האלימות הפוליטית בעולם כיום, ושמאפייניו הייחודיים מזהים אותו כסוג חדש של מלחמה. הכותבים בוחנים מה מקפל בתוכו המונח "ניצחון" בהקשר של המלחמה נגד הטרור, כאשר הניתוח יתבסס בעיקר על מאבקה של ישראל בטרור, אך יתייחס גם למקרי בוחן אחרים. איך לקרוא את המחקר? • לקריאה בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון" • להורדת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה, להיכנס לכל פרק בנפרד וללחוץ "הורדת PDF" קריאה מהנה