מציג עמוד 31 מתוך 389 תוצאות

מערכות

קרצ'אוי כמנהיג רוחני וכפוסק הלכה

10.11.2022
ד"ר שגיא פולקה
מערכות

דבר העורך

על חשיבותה של מילה

21.01.2021
עדי לרנר
מערכות

רב תרבותיות מאתגר להזדמנות: תובנות מהעשייה של מחוז צפון בפקע"ר במגפת הקורונה

כדי לספק לקהילות שונות, המאופיינות בתרבות שונה, מענה מותאם בחירום, יש הכרח לכלול בתהליך קבלת ההחלטות שיקולים הכוללים כשירות תרבותית. מדובר בנדבך חשוב המעצב את גיבוש המענה בחירום ומשפיע על החוסן הקהילתי

15.02.2022
ד"ר כרמית פדןאל"ם (מיל') גיא ברגררס"ן (מיל') אמיר שמשרס"ן (מיל') מוריה חכמון
מערכות

מה ישראל וצה"ל יכולים ללמוד מהמדיניות האמריקנית באפגניסטאן ובעיראק

האמריקנים לא הפסידו באפגניסטאן או בעיראק – הם ניצחו. השגיאה שלהם הייתה טמונה במחשבה כי יצליחו למגר את האיומים העתידיים באמצעות שינוי תרבותי עמוק של מדינות אלה. מניסיונן של ארצות־הברית ושל ישראל אפשר ללמוד כי על אף שיש להימנע מהן ככל האפשר, מלחמות הן חלק מן ההכרח האנושי והגאופוליטי

19.12.2022
אלוף ד"ר יעקב בנג'ורס"ן שחר הלר
מערכות

פרק חמישי: הבקרה כמוסד קהילתי

04.04.2023
דוד שטרנברג דוד סימן־טוב דורון מצא
מערכות

מנהיגות בדרג הזוטר בצה"ל

האתגר: המפקד הזוטר הוא גורם הסמכות הראשון והעיקרי שהחייל פוגש ועל־ידיו הוא מנוהל בעת שירותו הצבאי, בעוד המפקד עצמו נמצא בתחילת דרכו. סביבת הפעולה של מפקדים בדרג הזוטר תהיה לרוב ״רועשת״ ומאופיינת בסדר נמוך. היא בלתי צפויה ומלאה באתגרים. אם יבחר המפקד הזוטר להמשיך בקריירה הצבאית, לתפקידו הראשון יהיה חלק מהותי בעיצוב סגנונו המנהיגותי. בין האתגרים המרכזיים: פיקוד בסביבה של גבולות חדירים, יישום סמכות פיקודית וגיבוש זהות פיקודית. אחת המשימות המרכזיות של המפקד בדרג הזוטר היא התחייבות לזהותו כמפקד, כלומר כבעל סמכות ואחריות לפקודיו, למפקדיו ולמערכת.

22.06.2023
ע"צ ד"ר שני אלמוגרס"ן צליל כהן
מערכות

פרק 11: מארג של מערכות יחסים

02.07.2023
איתמר רבינוביץ'
מערכות

מדיניות של מידור: תפקידה של טורקיה במלחמת רוסיה – אוקראינה

31.07.2023
ד"ר אפרת אביב
מערכות

על החשיבה בצה"ל

חשיבה ביקורתית ומודעת היא מרכיב חיוני בכל תהליך קבלת החלטות, ובמיוחד בסביבה דינמית ומורכבת כמו בצה"ל. הנושא חשוב שבעתיים אחרי 7 באוקטובר 2023, וחקר הדרכים שהובילו אליו

11.09.2025
עדי לרנר
מערכות

"הנגד החדש" בצה"ל: תמורות בתפיסת הפיקוד והמנהיגות של הנגדים בצה"ל

בעבר, ההתייחסות אל הנגד הייתה כמי שמחזיק בידע מקצועי וממלא את תפקידו במשך שנים רבות. בהתייחסות אל תפקידו של הנגד החדש יש לכלול בנוסף דרישות פיקודיות. הטמעת השינוי במעמדו של הנגד ובמערכת הדרישות ממנו מחייבים גם שינוי תפיסתי נרחב בקרב מערכים אחרים, בדגש על מערך הקצונה בצה"ל

21.09.2025
רס"ב ד"ר נמרוד בצון