ביקורת ספר: תמר וולף־מונזון. שירה ופוליטיקה בין יישוב למדינה

מצוינות טקטית מצילה חיים

תוכנית "שומר גדעון" תומכת את הרעיון המבצעי מאחורי "צק"ח גדעון" שנועד לשרת את התמרון הרב־זרועי העומד במרכז תר"ש "תנופה". גיבוש סל יכולות מגוון הנותן מענה לכל אתגר מבצעי־רפואי, משרת את יכולתנו להשלים את היעד הראשון של הרפואה הצבאית לא להשאיר פצוע בשדה

הנדסת מערכות אמל"ח - סוף מעשה במחשבה תחילה

ערך המערכת הוא התועלת מפעולתה. בחירה נכונה של פרמטרי התכן בשלב ייזום הפרויקט והגדרת המערכת היא הכרחית, כדי להביא למימוש מערכת יעילה ואפקטיבית. מתוך הספר "הנדסת מערכות אמל"ח" שיצא לאור לאחרונה ב"מערכות"

כטמ"מים איראניים בשמי אוקראינה

ההצלחה המסתמנת מהפעלת מערכות הכטמ"ם האיראניות באוקראינה לאחרונה, צפויה להעלותם מדרגה בשני מישורים – טכנולוגי ופרויקטלי. אחת התוצאות המשוערות של שגשוג כלכלי בתעשייה זו תתבטא במיקוד מאמציה בחמושים ארוכי טווח, מודרניים, שיסייעו לה לייצר דימוי של הקרנת עוצמה הרחק מגבולותיה

נשקים חכמים, הנחות יסוד מטומטמות: הזיות מערביות פוגשות את מציאות המלחמה

רחפנים, סמארטפונים וחיישנים דיגיטליים שינו את מרקם הלחימה, אך לא בדרכים שייטיבו עם המערב – או ניצחון באמצעות רצף של קליקים. התפיסות והשיטות הצבאיות של המערב אינן כושלות כי הן חסרות ערך, אלא משום שהן נשענות על הנחות יסוד שכבר אינן רלוונטיות. הצלחה אסטרטגית אינה תלויה במי שמגיב במהירות או מצית את הרשתות החברתיות, אלא באמת הפשוטה, האפורה ונטולת ההילה: ייצור, סבלנות ותכלית

העתיד שייך לדת האסלאם

שלושת "הגדולים" מכים שוב: לקחים צבאיים ראשוניים מחודשיים של מלחמה באוקראינה

בעיות הלוגיסטיקה, האימונים והמורל שהתגלו בצבא הרוסי בלחימה באוקראינה הן דוגמה שספירת כוחות לבדה איננה מספרת את התמונה המלאה, אולם גם אזהרה: צבא שהיה מפעיל כוחות משולבים בצורה יעילה יותר היה יכול להקטין אותן

מתוך עברו של החג"ם

אני רוצה לנסות לתאר משהו מהרוח שהייתה חיה בחג"ם, מהתנאים שהביאו ליצירתו ומאשר ראו האחראים בתור עיקר מטרתו

מחשבות על מסעות

המסע והאימון לצעידה חשובים לא פחות מהנשק ומהאימון בו. תשומת לב רבה מופנית לנושא זה בצה"ל.יש צורך להתמיד בצבירת הניסיון בתחום זה ולגבשו מדי פעם בחוברות הדרכה מיוחדות

האנתפאדה השנייה והפתעה אסטרטגית: מקרה בוחן של מודיעין לריצוי קברניטים

למחלוקת המודיעינית בשאלה אם האנתפאדה השנייה (אוקטובר 2000) הייתה פרי יוזמה של יאסר ערפאת והרשות הפלסטינית או שמא התפרצות ספונטנית שהפתיעה את שני הצדדים, השלכות רחבות שעד היום לא קיבלו התייחסות ראויה. על־פי הערכת מודיעין אחת, שהייתה מקובלת על רוב מקבלי ההחלטות ועיצבה במידה רבה את תגובת ישראל, ערפאת יזם את המהומות. על־פי הערכה אחרת, לה היו שותפים רבים מגורמי המקצוע באמ"ן ובשב"כ, ערפאת לא יזם את המהומות ובשלב הראשון אף ניסה לעצור אותן ולהרגיע את המצב. בהמשך, בעקבות תגובה קשה של צה"ל, הצטרף ורכב על הגל. אף־על־¬פי שצה"ל נערך למהומות בעקבות התסכול הפלסטיני מכישלון פסגת קמפ דיוויד ובשל הניסיון מאירועי יום הנכבה במאי 2000, העיתוי שבו פרצו וזליגתן לתוך "הקו הירוק" הפתיעו אותו ואת מקבלי ההחלטות. המאמר טוען כי הערכת המודיעין לפיה ערפאת יזם את המהומות שגויה. בהצגתה כהערכה דומיננטית בפני מקבלי ההחלטות היו כרוכים לא רק כשלים מקצועיים, אלא גם כשלים אתיים