צבא ללא נשק אישי?
קצינים ונגדים אינם מיומנים בתפעול אקדחים, ולכן בוטלה הפקודה המחייבת אותם לשאת אותם. זהו פתרון קל - ושגוי - של הבעיה
מציג עמוד 307 מתוך 9462 תוצאות
קצינים ונגדים אינם מיומנים בתפעול אקדחים, ולכן בוטלה הפקודה המחייבת אותם לשאת אותם. זהו פתרון קל - ושגוי - של הבעיה
על אופי המלחמות של היום נאמר ונכתב הרבה. על התפתחות זהותו המקצועית של צה"ל בתגובה אליהן נכתב הרבה פחות. בחקר הסוגיה הזאת - כך נראה - עדיין יש לעשות כברת דרך ארוכה
פחות ופחות אזרחים משרתים במילואים, אך בחינה מעמיקה מראה שזה לא נובע מהחלטות המילואימניקים - שדווקא מפגינים מוטיווציה גבוהה ומוכנים לשרת - אלא מאילוצי המערכת המשפיעים על ההשקעה באימוניהם ובציודם
אימוץ טכנולוגיית המחשוב בענן יצעיד את צה”ל במהירות קדימה, שכן הטכנולוגיה הזאת תפנה כוח אדם איכותי רב מעיסוק במשימות תחזוקה שגרתיות לעיסוק במשימות פיתוח מאתגרות
מלחמת יום הכיפורים הייתה התגשמות של ”מקרה הכול" שלקראתו גיבש צה"ל תפיסת לחימה כבר ב־1951. לרוע המזל, צה"ל של 1973 שכח את מה שהוא כבר ידע היטב יותר מ־20 שנה לפני כן
הלקחים שניתן להפיק מהסיבות להקמת ארגון הטרור ”נמרי השחרור של טמיל אילם" שפעל בסרי־לנקה, מדרכי פעולתו ומאופן הכרעתו עשויים לשמש מדינות דמוקרטיות אחרות שנלחמות בטרור, ובהן ישראל
בתקופת המשנה והתלמוד הייתה למילה תריס משמעות אחת: מגן - לחיילים ולדלתות. תריס במשמעות מגן נעלם כמעט לגמרי מהעברית של היום - חוץ מאשר בצירוף ”בלוטת התריס". אך למעשה התריס המוכר לנו היום הוא גם סוג של מגן - על החלון
במלחמת לבנון השנייה הנהיג צה"ל מדיניות של פתיחות תקשורתית, ואילו ב"עופרת יצוקה" הונהגה מדיניות של סגירות תקשורתית, אולם שתי המערכות הדגישו את המונופול שיש לדובר צה"ל על המידע הצבאי
הסייבר הפך לממד הלחימה החמישי, והאיומים הנשקפים ממנו חמורים לא פחות מאשר האיומים שנשקפים לישראל מכל הממדים האחרים. לכן יש להקים בצה"ל פיקוד סייבר
על הטעויות ועל הדילמות הנפוצות בכתיבת סעיף המשימה בפקודת המבצע ועל פתרונן - בדגש על חיל האיסוף הקרבי