מערכות 495

על עומק מחשבתי ועומק פיזי | מה ישראל וצה"ל יכולים ללמוד מהמדיניות האמריקנית באפגניסטאן ובעיראק | "מעברי האש" – מודל אימונים לניצחון במלחמה בכל חזית? | בין פיתוחים טכנולוגיים ופיתוח מיומנות ורוח לחימה | חזון הרחפן הביתי כאמל"ח משנה משחק במלחמות החדשות | בחינה רטרוספקטיבית של יישום תפיסת "הנגד החדש" | ועוד איך לקרוא בגיליון? לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה

מערך ההגנה מול החמאס

"במשך שנים יצרנו מול חמאס מערכת שקופה. חמאס למדו אותנו: את מגדלי התצפית, איך אנחנו אוספים מודיעין, מה חושף אותו ומה לא. הם למדו אפילו את הגדר היטב, את המכשול העילי והמכשול התחתי וכל מרכיב בהגנה שלנו שקוף מבחינתם. מה שראינו פה זו קריסה מוחלטת של ההגנה". אלוף (מיל') יאיר גולן, לשעבר סגן הרמטכ"ל, בריאיון ל"קול המערכות" על הלקחים המיידים שצריך להפיק, גם לרמת הדרג הטקטי הלוחם, על תפיסת ההגנה של צה"ל בעזה

פיקוד מוכוון משימה: אחד בפה ואחד בלב

לכאורה אימץ צה"ל את תפיסת הפיקוד מוכוון ה מ ש י מ ה , א ך ב פ ו ע ל ה ו א מ ת ק ש ה מ א ו ד ליישמה. אחת הסיבות המרכזיות לקושי הזה היא שתהליך ההכשרה של הקצינים הזוטרים ב צ ה " ל כ מ ע ט ש א י נ ו כולל לימוד של תופעת המלחמה ושל היסטוריה צבאית, שהם למעשה יסודות המקצוע הצבאי

מערכות 492

פלסטין: הדור הבא | מאורעות "שומר החומות" כלחימה היברידית | שמונת העקרונות של לוחמה אורבנית | יישום תפיסת המודיעין המדויק והלחימה הרב־ממדית בצבא היבשה של ארצות־הברית | הקרב על שדה התעופה בדונייצק | היעדרה של אמנה בין־לאומית במרחב הקיברנטי | על חשיבותם של המתקנים האסטרטגיים ועל השותפים בהגנה על המרחב האזרחי | האם הגליל מוגן? הצעה לתיקון יסודי בצבא היבשה | מערכת הפיקוד המופתית בצה"ל איך לקרוא בגיליון? • לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". • להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF". • לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה

מגזין סוף השבוע של מערכות - 30 במאי 2024

מגזין סוף השבוע של "מערכות" עלה לאוויר! גיליון 502 של "מערכות" בגיליון: על מבצעים בעומק המערך הטקטי של האויב | משמעויות תפיסת ההגנה הלאומית האמריקנית על התיעוש הביטחוני | "חמאס מורתע" כמחשבה מייחלת | מוסף: שנתיים למלחמת רוסיה–אוקראינה | אי רציונליות בתהליכי קבלת החלטות בצבא | שחיקה מבצעית בעת לחימה מתמשכת | ועוד. עוד במגזין: על המידתיות, תיאוריית המלחמה הצודקת וסוגיית הפגיעה בבלתי מעורבים במהלך לחימה | 82 שנים לקרב ביר חכים | פקודת היום להקמת צה"ל | קול קורא לכתיבת מאמרים לטובת ספר חדש על המודיעין הישראלי ב־7 באוקטובר. "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם

תפקוד מערך מודיעין השדה במלחמת "חרבות ברזל"

המאמר בוחן את תפקוד מערך מודיעין השדה של צה"ל במלחמת "חרבות ברזל", על רקע הפער בין ייעודו כמרכיב מרכזי בתמיכת התמרון הקרקעי, לבין מצבו הארגוני והמבצעי ערב הלחימה. בהתבסס על ניסיונו האישי של המחבר מוצג ניתוח ביקורתי של תפיסת הלוחמ"ם, תהליכי בניין הכוח של אמ"ן וזרוע היבשה, ומימושם בשטח תחת אש. המאמר מתאר את הפערים שנחשפו – באיוש, כשירות, תשתיות ואיסוף אורגני – לצד תרומתם המרכזית של גופי מילואים מאולתרים, מרכז המודיעין לתמרון, וצוותי איסוף וחקירה שפעלו בשדה. דרך תיאור מהלך הלחימה, מציע המאמר תובנות על יחסי הגומלין בין אמ"ן למערכי השדה, על הצורך בחידוש ההשקעה במודיעין טקטי ובמודל מילואים רלוונטי, ועל התנאים הנדרשים להפיכת הידע המודיעיני ליתרון אפקטיבי בלחימה רב־זרועית

קורס חובלים- מיצוי מרבי של פוטנציאל העילית

באוגוסט 1994 הונהגה בקורס חובלים תפיסת הדרכה חדשה, שהגדילה באופן משמעותי את שיעור הצוערים המסיימים את הקורס בהצלחה, וזאת בלי להתפשר כלל בכל הנוגע לדרישות המחמירות של הקורס. להגדלת שיעור המסיימים בהצלחה יש חשיבות גדולה: צוער שהשתתפותו בקורס חובלים מופסקת בשלביו המתקדמים לא רק מהווה השקעה גדולה שיורדת לטמיון, אלא גם בזבוז עצום של פוטנציאל. לאחר שצוער עוזב את קורס חובלים נותר לו בדרך כלל זמן קצר מכדי לשרת שירות משמעותי, ומדובר למעשה באי-מימוש פוטנציאל של הטובים שבמועמדים. צה"ל אינו יכול להרשות לעצמו לאבד דווקא את החבורה המצוינת הזאת

חמאס כארגון צבאי: "החלופה" שלא הובנה בשנים שלפני הפתעת 7 באוקטובר

המאמר טוען כי בין שני התחומים - הערכת כוונות אסטרטגית ומודלי התרעה מפורטים המבוססים בין היתר על סימנים מעידים טקטיים, "מסתתר" תחום ביניים עקרוני – היכולת להבין את הרובד האופרטיבי - מה היא תפיסת המלחמה, מאפייני "מכונת המלחמה" ותוכניות המלחמה של האויב, מתוך מידע עקרוני, כמותי, הנגיש לקציני מודיעין ומפקדים רבים. צורת ניתוח זו רלוונטית גם להבנת הכישלון בשבעה באוקטובר. לאורך המאמר מוצגים כמה תחומים שבהם היה פוטנציאל להצביע בצורה נכונה על "סוג האויב" וכמה תנאים שיש לעמוד בהם כדי להצליח לייצר חלופות תפיסתיות חדשות. לבסוף, מוצגים כמה לקחים כשהמרכזי שבהם הוא הצורך בחיזוק המחקר התפיסתי-תורתי והחשיבה האופרטיבית על האויב

מדוע חזבאללה ואיראן הופתעו מפעולות ישראל?

המאמר מנסה להציע הסבר נוסף לעובדה שחזבאללה ואיראן הופתעו מהמכות המקדימות של ישראל על אף שהן היו תוך כדי עימות מתמשך ולא בגדר מתקפת פתע: השערה לפיה שני אויבים אלה, אשר תפיסת המלחמה שלהם מבוססת על רעיון "ההתנגדות", הכולל הרתעה תוך כדי עימות כדי לצמצם האפשרות להסלמתו, תגובתיות, הדדיות (שמירת "כללי משחק") וכדומה - הבינו והניחו כי עקב ההרתעה הבסיסית שהם ייצרו, ישראל נאלצה לאמץ את דרכי פעולתם (מב"ם, "מתחת לסף המלחמה", אי רצון בהסלמה). "הקונספציה" שלהם הקשתה עליהם להבין ולהשתנות במהירות המתאימה אל מול העובדה הגלויה כי ישראל "חזרה" לתפיסה ההיסטורית של מלחמות מכריעות המתחילות במתקפת פתע

השאיפה לוודאות בשדה הקרב, והסכנה הטמונה בה