מציג עמוד 30 מתוך 416 תוצאות
המלחמה משתנה תדיר, הן בעצימותה, הן בהיקפה והן באמצעי הלחימה שמופעלים במהלכה. מנגד, טבע המלחמה נותר כשהיה. ציטוטים מן הספר "על המלחמה: מדריך קצר לקלאוזביץ" מלמדים עד כמה נותרה הגותו רלוונטית, ועד כמה היא נטועה בתפיסת ההפעלה העכשווית של צה"ל
לראשונה זה זמן רב יוצא גיליון של כתב העת, כאשר התחושה במדינה היא של “אחרי המלחמה”. עם זאת, נכון יותר לומר שמדובר ב”הפסקה בלחימה”. חיילים נמצאים עדיין בעזה, בלבנון ובסוריה, חיילי המילואים טרם חזרו לשגרה אמיתית ולא ברור מה יהיה מבנה הכוח בעתיד הקרוב והרחוק. תפיסות תאורטיות ומעשיות שהיו לנו כחוקרים בנוגע לתפקידי הצבא, תפקידי המילואים, נושא משרתי הקבע, מוטיווציה, יחסה של החברה למחירים השונים של הלחימה, ועוד - עברו שינויים משמעותיים. ייתכן שאנחנו נמצאים בנקודת זמן שמאפשרת התחלה של עיון מחדש בתפיסות וברעיונות העבר. בהמשך לכך, הגיליון הנוכחי מתאפיין בהצבעה על נושאים שנראה כי יהפכו למרכזיים בחודשים ובשנים שלפנינו. בכך הוא מציע תשתית תאורטית ומחקרית לעתיד
העימות הצבאי במאי 2025 בין הודו לפקיסטאן אינו עוד סבב לחימה באזור מתוח, אלא נקודת מפנה בדרכי הפעלת הכוח, בתפיסת ההרתעה ובאופן שבו מתנהלים קונפליקטים בעידן של טכנולוגיה מתקדמת ובדינמיקה תודעתית. מבצע "סינדור" ומקבילו "עם כלביא" באיראן חודש לאחר מכן ממחישים כיצד ניהול הסלמה מבוקר, תקיפות מדויקות ושימוש מתוחכם ביכולות תודעתיות הופכים לכלים מרכזיים בהתמודדות עם יריבים מצוידים היטב, הפועלים גם בזירת המידע
אי־הוודאות שבה ייתקלו מפקדים, במיוחד בצבא היבשה, מחייבת אותם להפגין כישורי הסתגלות בביצוע ובהובלת כוחות. זאת בדיוק התפיסה שעמדה בבסיס רף פצ"ן – להטיל את הכוחות לשדה שידמה להם את האתגר המבצעי שיפגשו בלחימה בלבנון, לבחון את כשירותם לעמוד בו ולסגור את הפערים במוכנות עוד לפני המלחמה
מאמר חדש במלאת שנה למלחמת רוסיה-אוקראינה / הקשר ההדוק בין הלחימה נגד תאוות הנפש והלחימה באמצעות הקרבת הנפש בחודש רמצ'אן / הגותו של ז'ומיני על המלחמה העממית / יום האישה הבין לאומי: חוויותיהן של תומכות לחימה הנמצאות ב"חדר משלהן" במרחב הלחימה / הרצאתו של סא"ל (מיל') ד"ר תומר סימון בכנס שדה הקרב העתידי השני
מאמר מעט שונה המציע טיפולוגיה חדשה של רמות המלחמה – אסטרטגיה, מערכה וטקטיקה – כאשר כל אחת מהן מכילה תתי־רמות קטנות, טכניות ואנושיות, שכן החלוקה הנוכחית אינה מספקת. מדובר בדיון תאורטי אך בעל השלכות מעשיות נרחבות תפיסתיות הן על בניין הכוח הן על הפעלתו
עד לאחרונה תמרנו כוחות צה"ל ברצועת עזה. בה בעת צריך להתכונן למלחמה בצפון, אם תבוא. הספר אתי מלבנון יצא לאור לפני למעלה משלושה עשורים, אך את עיקר הלקחים ממנו – קרקע, עצמאות הכוחות, פיקוד משימה (ופיקוד מלפנים) ותחבולה – אפשר לקחת למלחמה ברצועת עזה כדי להצליח במלחמה בלבנון
מערך המילואים הוא נדבך מרכזי בתפיסת הביטחון של ישראל מיום הקמת המדינה ועד ימינו. משנת 2000 עבר מערך המילואים שינויים ותהפוכות שהושפעו ממגוון גורמים, פנימיים בצה"ל וחיצוניים לו. חקיקת חוק המילואים ב־2008 הושלמה לאחר תהליך ארוך בצה"ל ובכנסת, והושפעה מאירועים כגון מלחמת לבנון השנייה ומחאת משרתי המילואים. המאמר בוחן האם בתהליך חקיקת חוק המילואים ב־2008 ניתן לזהות השפעה של קבוצות אזרחיות על תוכנו של החוק ומהי המשמעות של מעורבות זו על פעילות הצבא. הטיעון המרכזי הוא שקבוצות אזרחיות השפיעו על חקיקת חוק המילואים בשנים שקדמו לחקיקתו ובמהלך חקיקתו. את השפעת הקבוצות האזרחיות על חקיקת חוק המילואים אדגים באמצעות הרעיון של סטיוארט כהן שנקרא "הפיכה במהופך" (כהן, 2005, 21-8). המאמר מדגים את רעיון "הפיכה במהופך" על בסיס פעילות העמותה למען משרתי המילואים לנוכח מעורבותה בתהליך חקיקת חוק המילואים, וזאת על בסיס ניתוח מסמכים רשמיים של העמותה במהלך השנים בהשוואה לחוק המילואים בתצורתו הסופית.
מקלטים - גם אלה הצבועים בצבעים שמחים - הם סוג של פצע בנוף. הם מזכרת תמידית ליכולת האנושית להישמע להוראות. נראה כי אפשר בהחלט ללמוד הרבה על ההיסטוריה של האנושות ממצבים שבהם אנשים נדרשו להישאר במקום מוגן, ולא לצאת החוצה