מציג עמוד 30 מתוך 413 תוצאות
הספר, מאת סון טסו, הוא המסכת הצבאית הקדומה בעולם. למרות זאת, גם כיום, כאלפיים וחמש מאות שנה לאחר כתיבתו, ניתן לראות בו מורה דרך רב חשיבות לעשיית מלחמה. האמרות שטבע החכם הסיני לא נס ליחן, והן בבחינת עקרונות יסוד שאינם משתנים בחלוף העיתים
בגיליון: "לילה ראשון בלי זום": השפעת מגפת הקורונה על המתגייסים החדשים / על עבודה מרחוק, ביטחון מידע וקשרי חוץ בעידן הקורונה / היום לפני: עשור למלחמת האזרחים בסוריה / יוזמה בהגנה בשגרה ובמלחמה נחוצה יותר מתמיד / הכאה דרך הילוכו: רפורמות הציר האנושי בצבא אוסטרליה כמכפיל כוח / תובנות קצרות מכנס התו"ל הבין־לאומי הרביעי / "ילקוט הספרים" בצבא ארצות־הברית ובצה"ל
בגיליון: ג'האד התודעה וההשפעה בהפקת חמאס, כפי שמשתקף בטקסי עסקת החטופים / התקשורת הסורית אחרי אל־אסד: הזדמנויות ואתגרים ברקע מציאות פוליטית משתנה / "רוח צפונית": הצלחת המערכה של המורדים בסוריה בהקשרי רוח הלחימה / מהפכת ה־FPV ומשמעויותיה ללוחמת היבשה ויתר הממדים / ניצחון ללא הכרעה - תפיסת ההכלה האמריקנית 1946–1953
רחפנים, סמארטפונים וחיישנים דיגיטליים שינו את מרקם הלחימה, אך לא בדרכים שייטיבו עם המערב – או ניצחון באמצעות רצף של קליקים. התפיסות והשיטות הצבאיות של המערב אינן כושלות כי הן חסרות ערך, אלא משום שהן נשענות על הנחות יסוד שכבר אינן רלוונטיות. הצלחה אסטרטגית אינה תלויה במי שמגיב במהירות או מצית את הרשתות החברתיות, אלא באמת הפשוטה, האפורה ונטולת ההילה: ייצור, סבלנות ותכלית
המאמר עוסק במתח שבין מחויבות וצייתנות במקצוע הצבאי, ובוחן את יחסי הגומלין ביניהם דרך מקרה הבוחן של אל״ם אלי גבע, מפקד חטיבת שריון בצה״ל במלחמת לבנון הראשונה (1982) שביקש שלא לפקד על חטיבתו, ככוח המוביל, אם תינתן פקודה להיכנס לבירות. גבע, שפעל ממניעים מוסריים עמוקים, מציב דוגמה ייחודית להתנגשות בין מחויבות מוסרית למחויבות ארגונית, ומאיר את גבולות הציות העומדים בפני מפקדים בכירים ואת משמעות האחריות האישית בצבא דמוקרטי. המאמר מבחין בין שני מנגנוני היענות צבאית: צייתנות, הנובעת מכפיפות סמכותית ומושתתת על פחד מענישה; ומחויבות, הנשענת על מצפון, הזדהות עם מטרות ותחושת שליחות פנימית. בעוד צייתנות היא תנאי הכרחי לתפקוד ארגוני - היא עלולה להפוך לעיוורת ומסוכנת כאשר היא מנוגדת לערכים מוסריים. המחויבות, לעומתה, מאפשרת ספקות, בחינה מוסרית ואף מחאה - אך גם פגיעה באיזון בין נאמנות למערכת ליושרה אישית. באמצעות ניתוח מושגי וערכי של מקרה גבע אציע שלושה קריטריונים ללגיטימיות של החלטות צבאיות - הצדקת המטרה, סמכות תקינה ותאימות לערכי הפרט - ואגזור עקרונות המסבירים את התנאים שבהם מחויבות עשויה לגבור על צייתנות. המאמר, ארבעה עשורים לאחר שפורסם לראשונה, מצביע על הרלוונטיות המתמשכת של סוגיה זו להקשרים עכשוויים, שבהם מתחדדים שוב היחסים בין צה״ל, החברה והערכים הדמוקרטיים שהוא מושתת עליהם
