על תיאום, על שיתוף פעולה ועל מה שביניהם

מנגנון הקישור והתיאום הביטחוני, שהיה אבן יסוד במערכת היחסים שבין צה"ל למשטרה הפלסטינית בשנים 1996-1994, עם תחילת יישומו של הסכם אוסלו, נחלש והפך במידה רבה לבלתי רלוונטי במציאות של שנת 2000. נראה כי הגיע הזמן למנגנונים חדשים שיתאימו למציאות המשתנה

התוצאות השליליות של המבצעים מוכווני התוצא

מפקד הפיקוד הרב-זרועי של ארה"ב מנמק במאמר הזה מדוע הוא פוסל את תפיסת המבצעים מוכווני התוצא. אחד מנימוקיו הוא שהתפיסה הזאת היא שהנחתה את צה"ל במלחמת לבנון השנייה ואחראית במידה רבה לכישלונו באותה המלחמה. לדבריו, האמונה השגויה של צה"ל באותה המלחמה שניתן לשתק לחלוטין את האויב באמצעות תקיפות מדויקות מהאוויר נגד מערכות חיוניות של האויב היא לב ליבה של תפיסת המבצעים מוכווני התוצא

משה דיין התפתחותו של אסטרטג

ספר זה חוקר את קורותיו של משה דיין, אחד האישים המשפיעים ביותר על תולדות ישראל בעשורים הראשונים לקיומה. סיפורו הוא סיפורה של ישראל ושל הציונות. הישגיו האישיים, כמו גם רגעי השפל, חופפים במידה רבה להישגיה של ישראל ולכישלונותיה. בתפקידיו כרמטכ"ל, כשר הביטחון וכשר החוץ, התווה דיין את עקרונות הביטחון והחוץ של ישראל, ועיצב אותם בשורה של נושאים מרכזיים, שרובם ממשיכים להעסיק אותנו עד היום

פיקוד זוטר במלחמת "חרבות ברזל"

הדיון התאורטי בנוגע ליכולותיהם ולמסוגלותם של המפקדים הזוטרים בחטיבות חי"ר קיבל פרופורציות אחרות מתחילת מלחמת "חרבות ברזל". על מפקדי החי"ר להקפיד להפעיל את המסגרות הטקטיות באופן שימצה את כל דרגי הפיקוד באופן מיטבי. עוצמתו וקטלניותו של צבא היבשה תלויות במידה רבה במפקדים הזוטרים של חיל הרגלים ובמיצויָם

ממי צריך צה"ל ללמוד?

מאז הקמתו השכיל צה"ל ללמוד הן מניסיונו העצמי והן מניסיונם של צבאות אחרים. בשנים הראשונות לאחר קום המדינה נבנה צה"ל במידה רבה לפי המודל הבריטי, ואת טקטיקות השריון הוא אימץ מהגרמנים. כיום מאמץ צה"ל בעיקר מודלים אמריקניים, אף שהם לא תמיד מתאימים לו בגלל ההבדלים הגדולים בינו לבין צבא ארה"ב

מהיררכיה לרשת: האתגר של צה"ל בעידן המידע

המודל הרשתי שאותו מאמץ צה"ל בהדרגה, ושבו כל חייל יהיה מחובר לכל מקורות המידע ויראה את התמונה הכוללת כמו מפקדיו, עשוי לחולל שינוי מהפכני בתפקידים המסורתיים של המפקדים ושל החיילים: המפקדים יוכלו לעסוק יותר בתכנון ופחות בניהול, ואילו החיילים עתידים להפוך במידה רבה למפקדים של עצמם

הפשיטה על האי "גרין"

בלילה שבין 19 ל־20 ביולי 1969 פשטה יחידה של לוחמי הקומנדו ‏הימי הישראלי על המתחם הצבאי המבוצר האי "גרין", וחיסלה את תותחי הנ"מ ותחנות המכ"ם המוצבים בה. בסערת־הקרב, שרבים מפרטיו עדיין לוטים בערפל, באו לידי ביטוי כל אותם הערכים עליהם התחנכו ואומנו אנשי הקומנדו. ואכן, דבקותם, במטרה, תושייתם ואומץ ליבם יצרו אמת־מידה חדשות של גבורה, הקרבה ואחוות־לוחמים. להלן תיאור מהלכי הקרב, הפריצה, ההשתלטות והטיהור לאחר פיצוץ חלקו הצפוני של המתחם.

קבר יוסף: לא הפקרנו- לא הסברנו

בנסיבות המיוחדות ששררו בימיה הראשונים של אינתיפאדת אל-אקצא הייתה ההחלטה לפנות את מדחת יוסף ז"ל ממתחם קבר יוסף באמצעות הפלסטינים שקולה, נכונה ונבונה. באותה עת עדיין שררו מידה רבה של אמון ושל הסתמכות הדדיים בין צה"ל לבין הרשות הפלסטינית, ואלה הוכיחו את עצמם לפני האירועים, במהלכם ואחריהם. חשוב להסביר את העובדה הזאת כדי לנפץ את מיתוס ההפקרה, שקנה לו שביתה לא רק בציבור הרחב, אלא גם בצה"ל

הצד השני של הסמטה

דיונים ושיחות