הפעלת העוצמה המדינית במשבר הגרעין הבינלאומי עם איראן, 2004-2003

בין הצפון והדרום: המתח בין הזירות בעיצוב מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל

בסוף שנות ה־80 של המאה הקודמת, נמצאה ישראל במתח בין המענה לאנתפאדה הראשונה בזירה הפלסטינית ובין הגברת המעורבות האזורית של איראן עם הקמתו של חזבאללה בדרום־לבנון, ולא זיהתה את ההתהוות החמורה בלבנון. הפעם, לתחושתי, השכלנו לפעול אחרת

בין הצפון והדרום: המתח בין הזירות בעיצוב מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל

בימים אלה, 20 שנים לנסיגת צה"ל מלבנון, מתהווה שיח ציבורי על אודות פעילות צה"ל ברצועת הביטחון וכן בנוגע להליכי קבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית. נראה כי בסוף שנות ה־ 80 של המאה הקודמת, נמצאה ישראל בבעיה אסטרטגית דומה – מתח בין המענה לאנתפאדה הראשונה בזירה הפלסטינית ובין הגברת המעורבות האזורית של איראן עם הקמתו של חזבאללה בדרום־לבנון. באותם ימים התמודדה ישראל בעיקר עם האנתפאדה הראשונה, ולא זיהתה את ההתהוות החמורה בלבנון. הפעם, לתחושתי, השכלנו לפעול אחרת.

מערכות עומק: תפיסת הביטחון הלאומי של טורקיה

מספר מדינות באזור ובמערב רואות בטורקיה מדינה המערערת על היציבות הבין־לאומית ואף מהווה איום, בין היתר נוכח מעורבותה בעימותים צבאיים וסכסוכי גבול, וכן בשל התנהלותו של נשיאה, רג'פ טאיפ ארדואן. מחקר זה עוסק בתפיסת הביטחון הלאומי של טורקיה ובמימושה בפועל בחמש השנים האחרונות, מנקודת המבט הטורקית. במוקד המחקר עומדת מדיניות החוץ הטורקית, וכמקרה בוחן נבחנת פעילותה של טורקיה במזרח הים התיכון. מטרתנו לשפוך אור על המניעים והבלמים של טורקיה, בבואה ליישם את תפיסת הביטחון הלאומי שלה, ולברר כיצד משפיעה מדיניותה והתנהלותה על האזור. המחקר כולל שלושה פרקים: בפרק הראשון נסקור את תפיסת הביטחון הלאומי של טורקיה: השינויים והתמורות שחלו בתפיסה לצד היסודות שנשתמרו, והנסיבות ההיסטוריות והגיאו־פוליטיות שהביאו להתפתחויות אלה. הפרק ידון בהשפעת אישיותו, תפיסותיו וסגנונו של ארדואן - שליטה של טורקיה מזה כמעט שני עשורים, על התפיסה והמדיניות הטורקיות. בפרק השני נפרט את יישומה בפועל של תפיסת הביטחון הלאומי, תוך מתן דגש על מדיניות החוץ הטורקית וליחסיה עם כמה מדינות, בדגש על מדינות המערב, רוסיה ואיראן. פרק זה יציג את המרחב הגיאואסטרטגי של טורקיה, דרך עיניה, ויפרוס את המניעים ואת הבלמים המשפיעים על התנהלות טורקיה בזירת החוץ, תוך מתן דגש להיבטים פנימיים וכלכליים. בפרק השלישי נתמקד בפעילות הטורקית במזרח הים התיכון, ונדגים כיצד תפיסת הביטחון הלאומי של טורקיה ומדיניות החוץ שלה באות לידי ביטוי בפועל במרחב זה. הפרק יסקור את האסטרטגיה הימית של טורקיה, את יישומה באמצעים צבאיים ומדיניים ואת התגובות לכך, בפרט מצד השחקניות באזור. בשל חוסר נגישות למקורות ראשוניים, התבססה עבודת החקר על ראיונות עם חוקרים ושגרירים זרים וישראלים, כמו גם על מקורות טורקיים, בהם ממשלתיים רשמיים, ועל ניתוח תקשורת טורקית ומערבית. איך לקרוא את הספר הדיגיטלי? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF". * לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה. קריאה מהנה

על עבודה מרחוק, ביטחון מידע וקשרי חוץ בעידן קורונה

צה"ל עושה רבות כדי להמשיך לשמר את הכשירות והמוכנות לעת חירום, וביצע שינויים מהותיים בשנה החולפת בעקבות הקורונה. בהקשרי העבודה מרחוק נותרה לנו עוד כברת דרך

האומה החמושה: עלייתה ושקיעתה של תופעת המילואים בישראל

תמצית

מקורות המחשבה הצבאית המודרנית

ההכוונה הצבאית של מערכת הלימודים בבתי הספר בתחילת שנות ה־50

המלחמה המודרנית, כפי שנתפסה במחלקת תכנון בצה"ל, היא מלחמה טוטלית בין אומות, כלכלתן, משקיהן וכוחותיהן החומריים והנפשיים, הקיימים בפועל והפוטנציאליים. לכן תכנון המלחמה הוא "תכנון היצירה והארגון של הפוטנציאל הלוחם הכללי", לקראת התמודדות צבאית והשגת המטרות האסטרטגיות של המדינה. השאלה מהם מרכיבי העוצמה הלאומית העסיקה את המחקר האקדמי במהלך השנים. חוקרים שונים הצביעו לא רק על גורמים מוחשיים כגון גודל האוכלוסייה, תל"ג, ייצור תעשייתי, גודל הצבא ועוד, כגורמים המשפיעים על פוטנציאל העוצמה הלאומית, אלא גם על גורמים מופשטים כגון המוטיבציה הלאומית, התרבות, המדע, סוג המשטר, חינוך, יעילות בירוקרטית ועוד. בצה"ל ראו את מערכת החינוך כחלק מהותי בפוטנציאל הלאומי של ישראל, וככלי מרכזי בעיצוב הנוער בארץ, הכשרתו והפיכתו לחייל טוב וממושמע לא רק מבחינת כושר פיזי ומוטיבציה עזה להילחם ולשרת, אלא גם מבחינת השכלה. בהתאם לכך ביקשו בצה"ל להתערב בתוכנית הלימודים ולעצבה בהתאם לדרישות הביטחון, הן מבחינת כושר ומוטיבציה והן מבחינת מקצועות לימוד רלוונטיים עבור הצבא.

המיליציות הטורקמאניות בסוריה ככוחות שלוחים בשירות טורקיה

קשרי הברית של המשטר הטורקי עם המיליציות הטורקמאניות בסוריה עשויה לטפח גורם כוח אנטי ישראלי בחוגי המשטר החדש. הקהילה הבין־לאומית אמורה לדרוש מאלשרע שלא לשלב בשלטונו פעילים החשודים במעשי טרור ובפשיעה. סביר להניח כי תכתיבי המשטר הטורקי שלא להיעתר לתביעה כזו יהיו בעלי משקל רב יותר