מציג עמוד 30 מתוך 6968 תוצאות
מאמרה של לירז מרגלית ”מדוע הפצצות השכנוע אינן משכנעות“ )מערכות 420-421 ,ספטמבר 2008 )מבקש לעשות שימוש ב“תיאוריית הערך“ כדי להסביר מדוע כשלו ניסיונותינו להשפיע על מקבלי ההחלטות בחזבאללה באמצעות הפעלת הכוח האווירי. אולם בתיאוריית הערך שעליה מסתמכת הכותבת אין כדי להסביר ולו היבט אחד של הסוגיה החשובה והמורכבת הזאת
ז ע ז ו ע , ז ע ם , ת ס כ ו ל ומאמץ נואש להחזיר את הגלגל לאחור - כך הגיבו הפליטים הפלסטינים על מעמדם החדש בעקבות תבוסתם ב-1948 .בתגובות הזעם האלה ובמאמץ של ישראל לסכל את ניסיונות הפלסטינים לפגוע בה ולהחלישה מתמקד ספרו החדש של שאול ברטל "הפלסטינים מהנכבה לפדאאיון 1949-1956"
גם אמצעי הלחימה שיהיו איתנו ב-2025 לא יוכלו להחליף את התמרון אלא רק לסייע לו. העובדה הזאת מדגישה עד כמה היה זה שגוי לחשוב במלחמת לבנון השנייה )2006 ) שאפשר לנצח במלחמה ולהפסיק את ירי הרקטות רק באמצעות חימוש מונחה מדויק
בהרצאה שנתן מי שהיה מפקד גדוד הסיור של חטיבה 35 ב-2006 הוא הסיק מלחימתם של שני גדודים שמלחמת לבנון השנייה הייתה הרבה יותר דינמית מאשר מלחמת יום הכיפורים. כותב המאמר הולך באותה הלוגיקה, בוחן את לחימתם של שני גדודים ומוכיח את ההפך הגמור
ב-1953 היה צה"ל במשבר עמוק: יכולתו המבצעית הייתה לקויה, ציודו היה דל, המורל של לוחמיו היה ירוד. שיקום הצבא הוטל על רב-אלוף מרדכי מקלף. בסדרה של דיונים דרמטיים ושל צעדים אמיצים הוא סלל את הדרך לבניית צה"ל מודרני ויעיל שהפגין את יכולותיו במלחמת סיני ובמלחמת ששת הימים
אל”ם שמואל גורדון דוגל ב”משמעת ביקורתית” (“ביקורת מוסר המלחמה”, מערכות 419 ,יוני 2008 ,(שלפיה חיילים יבצעו פקודות רק אם אלה נראות להן מוסריות. במלחמת לבנון הראשונה הובילה הגישה הזאת למקרים שבהם סירבו טייסים לסייע לחבריהם שעל הקרקע, ובלבד שלא ייפגעו חפים מפשע
ניתוח של העימות המוגבל המתמשך בינינו לבין הפלסטינים מעלה מסקנה מפתיעה: במישור האסטרטגי העימות כמעט שאינו מושפע מהפעילות האופרטיבית השוטפת - אף שבה מושקע רוב המאמץ הצבאי. את המצב האסטרטגי ניתן לשנות רק ב”תקופת עיצוב” שבה מתנהלת לחימה שחורגת בעוצמתה מהמקובל בעימות המוגבל
לכיבוש סוריה ולבנון הייתה חשיבות רבה בהגנה על ארץ־ישראל במהלך מלחמת העולם השנייה. מדובר בניסיון מבצעי מגוון של שיתוף היישוב היהודי עם הצבא ושירותי המודיעין הבריטיים, ועם "צרפת החופשית". הלוחמים היהודים החלו לצבור ניסיון מבצעי במלחמה, אשר שימש מאוחר יותר להתפתחות כוח המגן ובהמשך אף תרם למלחמת העצמאות
קשרי הברית של המשטר הטורקי עם המיליציות הטורקמאניות בסוריה עשויה לטפח גורם כוח אנטי ישראלי בחוגי המשטר החדש. הקהילה הבין־לאומית אמורה לדרוש מאלשרע שלא לשלב בשלטונו פעילים החשודים במעשי טרור ובפשיעה. סביר להניח כי תכתיבי המשטר הטורקי שלא להיעתר לתביעה כזו יהיו בעלי משקל רב יותר
ישראל טרם גיבשה מדיניות סדורה בנוגע להתנהלותה ביחס לתחרות הבין־מעצמתית החדשה. ההחלטה החלוצית שקיבלה ליטא מול האיום הרוסי, שייתכן שהביאה תוך זמן קצר להישג משמעותי במשבר המהגרים, יכולה אף היא לשמש השראה לישראל כיצד ממנפים איום לטובת שיפור הביטחון הלאומי