תרומת ההגנה למאבק הציוני 1947-1945

אופן התנהלותו של ארגון ההגנה בכלל, וגיוסה של ההעפלה לליכוד היישוב סביב הנהגתו, תרמו לכך שבשונה מתנועות שחרור לאומי רבות אחרות, נחסכה מן היישוב מלחמת אחים עקובה מדם בדרכו להשגת העצמאות

נשקים חכמים, הנחות יסוד מטומטמות: הזיות מערביות פוגשות את מציאות המלחמה

רחפנים, סמארטפונים וחיישנים דיגיטליים שינו את מרקם הלחימה, אך לא בדרכים שייטיבו עם המערב – או ניצחון באמצעות רצף של קליקים. התפיסות והשיטות הצבאיות של המערב אינן כושלות כי הן חסרות ערך, אלא משום שהן נשענות על הנחות יסוד שכבר אינן רלוונטיות. הצלחה אסטרטגית אינה תלויה במי שמגיב במהירות או מצית את הרשתות החברתיות, אלא באמת הפשוטה, האפורה ונטולת ההילה: ייצור, סבלנות ותכלית

תפיסת ההגמ"ר הירדנית 1956-1950

צרור ידיעות מן המזרח התיכון

השתקפויות של החברה בישראל בפקודות המנהיג הצבאי: ניתוח מקרה הרמטכ"ל

צה"ל הוא שדה חברתי מרכזי בחברה בישראל, והרמטכ"ל כמפקד העליון של הצבא ממלא תפקיד סמלי חשוב בהקשר זה. המאמר מציג ממצאי מחקר שבחן את האופן שבו התמורות החברתיות שחלו בחברה בישראל מיום הקמת צה"ל, באות לידי ביטוי בדברי הרמטכ"ל. ממצאי המחקר מגלים ארבע תמות מרכזיות שדרכן אפשר להבחין בתנועה החברתית-ערכית שחלה בחברה בישראל במהלך הזמן. ראשית, האינטראקציה המנהיגותית בין הרמטכ"ל לפקודיו התעצבה עם השנים באופן שונה, בדרך שהמנהיג מתחייב לדברים מסוימים מול פקודיו, ולא רק דורש. שנית, נמצא שעם הזמן השיח שמתקיים על האויב התמתן בעוצמותיו. שלישית, במהלך השנים התרחבה ההתייחסות של הרמטכ"ל לנופלים מקרב כוחותינו. רביעית, במהלך השנים התפתח נרטיב של ביקורת עצמית של הארגון הצבאי כלפי עצמו, והרמטכ"ל עצמו מהדהד זאת בדבריו. הטענה המרכזית במאמר היא שתמות אלה משקפות מגמות של שינויים תפיסתיים וערכיים בחברה בישראל, ולכן ניתוח דברי הרמטכ"ל יכול להניב הבנות הן לגבי המנהיגות הצבאית הבכירה, והן ביחס לחברה בישראל

שירות מילואים בחדר הכושר

הכושר הקרבי של חיילי המילואים אכן לוקה בחסר כפי שכותב סא"ל יריב ניב )"לא בכושר", "מערכות" 429 ,פברואר 2010 ,)אך אין די בפתרונות שהוא מעלה. פתרון אפשרי הוא להעניק תגמולי מילואים למי שיקדישו את זמנם הפנוי לאימוני כושר. הזכאות לתגמולים תיקבע על פי עמידה במבחני כושר

המדיניות הצבאית "בתקופה האטומית"

הצעה לתפיסת ביטחון ללחימה בטרור

נגד הטרור התגבשה בפועל - אך עדיין לא באופן רשמי - תפיסת ביטחון המבוססת על ארבע רגליים: הרתעה, סיכול, הגנה ותגמול

הסקאד שהרתיע את ישראל

בעוד שישראל ביצעה במהלך מלחמת יום הכיפורים הפצצות אסטרטגיות נגד יעדי תשתית בסוריה, היא נמנעה מכך במצרים. הסיבה: החשש מתקיפת גמול של המצרים באמצעות טילי סקאד

המלחמה בטרור בקרן אפריקה

סומליה היא מדינה לא מתפקדת שבה מתנהלת מלחמת אזרחים אכזרית ושמייצאת לשכנותיה טרור אסלאמיסטי. קניה, שגובלת בסומליה, ניסתה כבר כל פתרון אפשרי כדי להתמודד עם בעיית הטרור הסומלי - החל מפשיטות גמול וכלה בפלישה לשטח סומליה. הישגיה עד כה מוגבלים. נשמע מוכר, לא?