עם דור ההגנה

התשה

בצבת מעצמות

עימות מוגבל ברמה הטקטית הנמוכה

מרכבה סימן 4 ונקודת השיא של היעילות הטקטית

כאשר בוחנים את מאזן התשומות והתפוקות המבצעיות של המרכבה סימן 4 ,עולה המסקנה שכבר בעידן המרכבה סימן 3 היינו על גבול היעילות הטקטית או על נקודת השיא שממנה גוברים הסיכונים להידרדרות לעבר התחום האפור של חוסר היעילות

לוחמים בלי בית חזה: מחשבות על "אתיקה צבאית" מאת אסא כשר

סיקורת ספרים : מחשבות על "אתיקה צבאית" מאת אסא כשר

שריונאי עם הפנים לעבר

קצין השריון רומן גופמן טוען שניתן להסתפק במרכבה סימן 3 ,ואין טעם בהשקעות הרבות הכרוכות במעבר לדגם המרכבה מספר 4 .אולם אילו היו מאמצים את ההיגיון הזה, היה השריון של צה"ל מורכב עד היום מטנקי ה-AMX המיושנים

עוצבת הקומנדו – מאוסף יחידות מובחרות ל"אס בשרוול" של צה"ל

נוכח האופן שבו פועלים אויביה של ישראל, אין אף יחידה או זרוע שיכולות לפעול לבדן כדי להביא לסיום המערכה הבאה בתנאים נוחים לישראל. עוצבת הקומנדו היא הקטר המבצעי של צבא היבשה, במב"ם, בביטחון השוטף ובמלחמה. מאחר שהעוצבה היא היחידה המכשירה את לוחמי העומק של צה"ל, ייתכן שיש מקום לבחון את הפיכת בית הספר לקומנדו לגוף האמון על הכשרת כל הכוחות המיוחדים והמובחרים הפועלים בעומק

בחירת יעדים – והפצצה גרעינית

בחירה של יעד ברמה האסטרטגית משמעותה להציב את הדרג המדיני והצבא ביתרון מובהק ביחס לאויב. יתרון זה יכול לשנות לחלוטין את מהלך הלחימה ותוצאות המלחמה כולה, בדגש על יכולת הדרג המדיני לכפות על האויב תנאים לאחר המלחמה. לפיכך על המערכת הצבאית לתכנן בחוכמה את בחירת היעדים ולהיעזר בכלים לקבלת החלטות. הפצצת הירושימה ונגסאקי כמקרה בוחן

מה עצר את התמרון היבשתי הרוסי בחודשיים הראשונים למלחמה?

החודשיים הראשונים למלחמה מראים שאין פתרונות קסם בלחימה. ואין להסתמך על האויב שימלא את חלקו כפי שנכתב בסעיף אויב בפקודת המבצע. לכן אין תחליף לאימון סדיר ותדיר של כלל המסגרות הלוחמות, לבניין כוח עם יתירות מסוימת ולפעולה על פי תו"ל.