האסכולה הצעירה: התיאוריה של החלש כאתגר לצה"ל
האסכולה הצעירה שנוצרה במחצית השנייה של המאה ה־19 והנדבכים שנוספו לה יוצרים תיאוריות אפשריות שלפיהן עשוי לפעול האויב. על צה"ל לגבש תיאוריה שלאורה ייערך תהליך בניין כוח, וביום פקודה - הפעלתו
מציג עמוד 3 מתוך 92 תוצאות
האסכולה הצעירה שנוצרה במחצית השנייה של המאה ה־19 והנדבכים שנוספו לה יוצרים תיאוריות אפשריות שלפיהן עשוי לפעול האויב. על צה"ל לגבש תיאוריה שלאורה ייערך תהליך בניין כוח, וביום פקודה - הפעלתו
ציי העולם ממשיכים להצטייד בכלי שיט אמפיביים. אפשר לבחון זאת גם באמצעות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ולקבל מבט עדכני על אתגרי הנחיתה מהים הרלוונטית גם לאזורנו. בהינתן יכולת קיימת לאיגוף ימי ונחיתה מהים, השאלה שישראל תצטרך לשאול את עצמה ביום פקודה היא מהי רמת הסיכון שהיא מוכנה לקחת בהפעלת יכולת זאת
בחינת הלחימה בגזרת חטיבה 275 לאורך היומיים הראשונים למלחמה מתמקדת בקרבות ההגנה והחילוץ לאורך הגזרה. ייתכן שאפשר היה להימנע מהם אילו פקודת "שובך יונים" הייתה יוצאת בזמן הראוי, או שלא הייתה מתקבלת פקודה חלקית ולפיה אין לקדם את הטנקים עקב חשש ליצירת ההסלמה
בגיליון: מאיר שמגר - ארכיטקט המשפט הצבאי | מאיר שמגר - מייסד התפיסה המשפטית באזור יהודה והשומרון | תרומת מאיר שמגר ומורשתו לעיצוב חוק השיפוט הצבאי ולחיזוק מערכת המשפט הצבאית | זכויות חוקתיות של חיילים בצה״ל | המרכיב המשפטי בעשיית המפקד הצבאי | הגבול שבין אחריות פיקודית לביצוע חקירה: כלל פסלות הראיות במשפט הצבאי | פקודה בלתי חוקית בעליל - סוגיה סבוכה בעליל איך לקרוא בגיליון? לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי.
המאמר עוסק במתח שבין מחויבות וצייתנות במקצוע הצבאי, ובוחן את יחסי הגומלין ביניהם דרך מקרה הבוחן של אל״ם אלי גבע, מפקד חטיבת שריון בצה״ל במלחמת לבנון הראשונה (1982) שביקש שלא לפקד על חטיבתו, ככוח המוביל, אם תינתן פקודה להיכנס לבירות. גבע, שפעל ממניעים מוסריים עמוקים, מציב דוגמה ייחודית להתנגשות בין מחויבות מוסרית למחויבות ארגונית, ומאיר את גבולות הציות העומדים בפני מפקדים בכירים ואת משמעות האחריות האישית בצבא דמוקרטי. המאמר מבחין בין שני מנגנוני היענות צבאית: צייתנות, הנובעת מכפיפות סמכותית ומושתתת על פחד מענישה; ומחויבות, הנשענת על מצפון, הזדהות עם מטרות ותחושת שליחות פנימית. בעוד צייתנות היא תנאי הכרחי לתפקוד ארגוני - היא עלולה להפוך לעיוורת ומסוכנת כאשר היא מנוגדת לערכים מוסריים. המחויבות, לעומתה, מאפשרת ספקות, בחינה מוסרית ואף מחאה - אך גם פגיעה באיזון בין נאמנות למערכת ליושרה אישית. באמצעות ניתוח מושגי וערכי של מקרה גבע אציע שלושה קריטריונים ללגיטימיות של החלטות צבאיות - הצדקת המטרה, סמכות תקינה ותאימות לערכי הפרט - ואגזור עקרונות המסבירים את התנאים שבהם מחויבות עשויה לגבור על צייתנות. המאמר, ארבעה עשורים לאחר שפורסם לראשונה, מצביע על הרלוונטיות המתמשכת של סוגיה זו להקשרים עכשוויים, שבהם מתחדדים שוב היחסים בין צה״ל, החברה והערכים הדמוקרטיים שהוא מושתת עליהם
יש לחייב את המפקדים לא רק לקרוא ספרות צבאית אלא גם לכתוב. הכתיבה מאלצת את הכותב לחשוב ומביאה לשיפור של ממש באיכות עבודתו