מציג עמוד 3 מתוך 376 תוצאות
IOT יקיף אותנו מכל עבר, ועל כן יש לתת את הדעת כבר כיום כיצד לרתום ולמנף את נוכחותה בסביבתנו. כדי להישאר רלוונטיים, להציל חיים ולממש את חזון ההתרעה, יידרש פקע"ר להתאים עצמו למציאות הטכנולוגית המשתנה ולהפיץ התרעה על גבי תשתית IOT
המאמר עוסק בהשפעת התרבות הארגונית באגף המודיעין על חופש הביטוי והבעת דעה מנוגדת. הוא מציג מתחים ארגוניים, כגון בין עבר לעתיד, בין טכנולוגיה למחקר ובין היררכיה לנועזות מחשבתית. המאמר מזהיר מפני השתקה ותוקפנות כלפי דעות חריגות, ומדגיש את חשיבות הטיפוח של אקלים ארגוני בטוח המאפשר שיח פתוח וביקורתי כתנאי לשיפור תפקוד הארגון והפקת לקחים לעתיד
עשר שנים הן בבחינת עבר רחוק בחיי מדינת ישראל. לעיתים קשה מאוד לחזור לעולם ערכים ומושגים שהיה קיים בעבר ובמיוחד בעבר הרחוק. מאז מלחמת ששת הימים שונו המושגים שלנו, צברנו ניסיון בעקבות המלחמה, בעקבות התקופה שבין שתי המלחמות ובעקבו מלחמת יום-הכיפורים. על-כן, חייבים אנו להחזיר עצמנו לעולם המושגים של אז, כי כל ניתוק של שיקולים ושל החלטות מעולם המושגים שהיה קיים באותה תקופה, הוא בבחינת תיאור לא מדויק של הדברים. כאשר עוסקים בעבר, חייבים לשפוט על פי עום המושגים שהיה קיים בתקופה בה נתרחשו הדברים, התקופה בה נתקבלו ההחלטות.
למרות ההפעלה האינטנסיבית של מערך המילואים והשיח על אי השוויון בנטל במערך המילואים, לא נצפו בשנה הראשונה למלחמת "חרבות ברזל" מחאות חברתיות רחבות היקף בהובלת משרתי מילואים, וזאת בניגוד לאירועים שרווחו במלחמות עבר. מלחמה זו היא המלחמה הגדולה הראשונה שבה הרשתות החברתיות מתפקדות כמדיום חברתי מרכזי. ניתוח השיח ברשתות החברתיות ביחס למילואים מלמד כי מרבית השיח שזכה לתהודה רחבה ברשת נושא אופי של התכנסות סביב הדגל והזדהות עם ערכי השליחות והנתינה. מממצאי המחקר עולה דפוס שבו דווקא במציאות שבה השיח הרשתי בכללותו נתפס כמקטב וכמקצין, בנושא המילואים הסולידריות הרשתית ממתנת את התסכול והמרמור שיכל להיות פוטנציאל למחאה בדרך שהיא מנתבת אותו לסיוע קונקרטי למשרתי המילואים, בעיקר בתחום התעסוקה, לאוזן קשבת ולתמיכה רגשית, ולאופציה להצגה חיובית של העצמי דרך שירות המילואים כביטוי להצלחה בריבוי משימות בחיים ולהתמודדות עם קשיים
המבצעים הגדולים של הכוחות המיוחדים מבית גלי צה"ל ומערכות מחבר בין סיפורי קרב עוצרי נשימה לתיאוריה צבאית כדי לשפוך אור חדש על המבצעים שעיצבו את האתוס של צה"ל. בפרק השישי: מבצע "רביב". לאחר תום מלחמת ששת הימים החלו אירועים רבים ואלימים שיקבלו את השם: מלחמת ההתשה. חזית מלחמה זו הייתה תעלת סואץ, כאשר הגדה המזרחית שלה מוחזקת על ידי צה"ל והמערבית בידי המצרים. חילופי המהלומות בין הצדדים, שרצו להישאר מתח לסף המלחמה, התאפיינו בשורה של מבצעים נועזים ומלאי דמיון. מבצע "רביב" היה אחד היצירתיים ביותר שבהם. בפרק ננסה להבין בעזרת מפקד כוח השריון במבצע, אלוף (מיל') יעקב לפידות, מה הוביל את צה"ל לצאת למבצע הזה, מה עבר על הכוח בשטח ומה היו תוצאותיו. נשוחח גם עם בוריס דולין, מומחה לביטחון בין־לאומי ומחבר הספר "חומת סואץ", שעוסק במעורבות של ברית המועצות במזרח התיכון בימי מלחמת ההתשה. נשמע ממנו על המלחמה שהסובייטים ניהלו מול ישראל באותן השנים, איך השפיע עליה מבצע "רביב" וכיצד הפעילות הסובייטית עיצבה, בסופו של דבר, את מאזן הכוחות במלחמת יום הכיפורים
מלחמת רוסיה–אוקראינה עוד רחוקה מסיום, אולם כבר עתה ניכר כי חלק מהתובנות במלחמה זו רלוונטיות עבור כוחות הרפואה של צה"ל. יש להשקיע בפיתוח תו"ל, אמצעים וטכניקות רלוונטיות לתמרון קרקעי ארוך ולהתאמן בהן, כחלק מהכנה למלחמה עם אתגרים שנכונו לנו בעימותים עתידיים בעלי מאפיינים דומים
בחינת הלחימה בגזרת חטיבה 275 לאורך היומיים הראשונים למלחמה מתמקדת בקרבות ההגנה והחילוץ לאורך הגזרה. ייתכן שאפשר היה להימנע מהם אילו פקודת "שובך יונים" הייתה יוצאת בזמן הראוי, או שלא הייתה מתקבלת פקודה חלקית ולפיה אין לקדם את הטנקים עקב חשש ליצירת ההסלמה
למידה מניסיון העבר לשם טיוב תהליך קבלת ההחלטות בעתיד היא ללא ספק נחוצה, אולם בכל האמור בדבר נכונות החברה להקרבה, יש לזכור כי היא מושפעת בעיקר משיקולי עלות–תועלת רציונליים – כמו למשל ההישג שהמלחמה טומנת בחובה, תפיסת האיום ומטרות המלחמה. מלחמות וייטנאם ולבנון השנייה כמקרי בוחן