מציג עמוד 3 מתוך 217 תוצאות

בין המערכות

מה אפשר ללמוד מהמלחמה הקרה על מגפת הקורונה

מקלטים - גם אלה הצבועים בצבעים שמחים - הם סוג של פצע בנוף. הם מזכרת תמידית ליכולת האנושית להישמע להוראות. נראה כי אפשר בהחלט ללמוד הרבה על ההיסטוריה של האנושות ממצבים שבהם אנשים נדרשו להישאר במקום מוגן, ולא לצאת החוצה

19.05.2020
מערכות

צרור ידיעות מן המזרח התיכון

22.09.1949
בין המערכות

מזרחה השמש - האם ישראל צריכה להשקיע יותר בברית עם "הטיגריס ההודי"?

היחסים הביטחוניים עם הודו נמצאים במגמת עלייה מיום עלייתו של נרנדרה מודי לשלטון. ואולם ישראל צריכה לראות בהודו לא רק מקור גדול ליצוא אמל"ח ישראלי – אלא שותפה אסטרטגית והדוגמה הבולטת והחשובה ביותר לצורך בחשיבה מחודשת על החשיבות של "הדרום הגלובלי"

05.09.2024
סגן כ'
מערכות

מבט לדרום: על הפיתוח המואץ של התשתיות הצבאיות בסיני ובחזית התעלה

מניתוח כולל של פיתוח התשתיות הצבאיות במצרים עולה בבירור כי בראש מעייניו של צבא מצרים נמצאים סיני והמרחב קהיר-התעלה. היכולות של צבא מצרים לבצע את המהלכים המפורטים במאמר זה מחייבות את צה"ל לתת את דעתו על הנושא

21.01.2021
סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי
מערכות

לא מלחמה ולא שלום: התמודדות ישראל במסגרת העימות באזור האפור עם איראן וחזבאללה

בעשור האחרון גדלה מעורבותם של שחקנים שונים במסגרת העימות באזור האפור. עימות זה מוגדר כמרחב תפיסתי בין שלום ומלחמה, שבו מתנהלות פעולות החורגות מסף התחרות הרגילה, אך אינן חורגות – באופן מכוון – מסף של עימות צבאי ישיר בקנה־מידה נרחב. תכליתו של העימות להשיג יתרונות מדיניים, כלכליים וצבאיים בזירה הבין־לאומית או האזורית, במעין תחרות גיאו־פוליטית, ולהימנע במקביל מתגובות צבאיות מהיריבים. מטרות מאמר זה להציע גיבוש של תיאוריה כוללת וסדורה באמצעות המשגה ואפיון של העימות באזור האפור, תוך ניתוח יישומי של מקרה בוחן הנוגע לעימות העקיף בין ישראל לאיראן ולחזבאללה

20.03.2022
מר עומר דוסטרי
מערכות

דבר העורכת

לראשונה זה זמן רב יוצא גיליון של כתב העת, כאשר התחושה במדינה היא של “אחרי המלחמה”. עם זאת, נכון יותר לומר שמדובר ב”הפסקה בלחימה”. חיילים נמצאים עדיין בעזה, בלבנון ובסוריה, חיילי המילואים טרם חזרו לשגרה אמיתית ולא ברור מה יהיה מבנה הכוח בעתיד הקרוב והרחוק. תפיסות תאורטיות ומעשיות שהיו לנו כחוקרים בנוגע לתפקידי הצבא, תפקידי המילואים, נושא משרתי הקבע, מוטיווציה, יחסה של החברה למחירים השונים של הלחימה, ועוד - עברו שינויים משמעותיים. ייתכן שאנחנו נמצאים בנקודת זמן שמאפשרת התחלה של עיון מחדש בתפיסות וברעיונות העבר. בהמשך לכך, הגיליון הנוכחי מתאפיין בהצבעה על נושאים שנראה כי יהפכו למרכזיים בחודשים ובשנים שלפנינו. בכך הוא מציע תשתית תאורטית ומחקרית לעתיד

19.01.2026
פרופ' אלישבע רוסמן
מערכות

לאן הם ממהרים?

בצה“ל השתרש הנוהג שלפיו קצינים בכירים ממלאים תפקידים למשך זמן קצר ומיד ממשיכים הלאה לתפקידים הבאים. התוצאה היא פגיעה קשה מאוד במקצועיותם ובכושרו של צה“ל

21.12.2012
אל“ם (מיל‘) דניאל דוידי
מערכות

סקרים בעידן הדיגיטלי: המעבר מסיקור טלפוני לסיקור מקוון

ממצאי מחקר המעבר מסיקור טלפוני לסיקור מקוון מראים כי שינוי שיטת הסיקור איננו מהלך טריוויאלי, והוא יוצר השפעות על המשיבים ועל ממצאי הסקרים. לכן נדרשת תשומת לב מקצועית והקפדה על מתודולוגיה נכונה

16.05.2019
סא"ל (מיל') ד"ר יובל צור
מערכות

מודיעין וביטחון פנים במסופוטמיה

יירוט תשדורות, הפעלת סוכנים ומרגלים, חקירת שבויים, שיגור תצפיות לאזורי גבול, הפעלת מודיעין מסכל, סיווג מסמכים, לומה פסיכולוגית -את כל אלה אנו מוצאים כבר לפני 4,000 שנים בממלכות הקדומות של מסופוטמיה

21.04.2001
רפאל קיטרון
מערכות

לשם? בחזרה? "מסע הרילוקיישן" של המ"פ החדש

במעלה הקריירה ממלאים קציני צה"ל תפקידים, שבמהלכם הם עוזבים את ציר ההתפתחות האורגני ויוצאים לתפקידים מחוץ ליחידה ולעולם התרבותי שאותו הם מכירים. במאמר זה מוצע מודל שיסייע לקצינים אלו לבצע את התפקידים ולחזור ליחידת המוצא שלהם חזקים ומנוסים יותר

16.05.2019
סרן רוני שקד