מציג עמוד 3 מתוך 239 תוצאות
היא ניזונה ממלחמות וקופאת בעיתות שלום – כבר אלפי שנים שהמילה חירום משתכללת ויוצרת ביטויים חדשים, משעת חירום ועד נחיתת חירום, ואפשר לנחש מדוע מאה השנים האחרונות הן תור הזהב שלה. מתי דוברי העברית לא השתמשו כלל במילה חירום? באיזו מלחמה נולד הצירוף מצב חירום? ואיפה מתועד שלב ביניים נדיר בתהליך הלידה של צירוף חדש?
צירוף נפוץ במקרא הוא "אותות ומופתים", שיצר נטייה בקרב הפרשנים לראות בשתי המילים נרדפות לחלוטין. על אותות, עיטורים ומופת מאז ועד היום
בשנת 1948 נקבע הסמל לאחת מהדרגות הבסיסיות בצה"ל ונגזרו ממנו במרוצת השנים הסתעפויות רבות
עם הקמת צה"ל ועם קביעת הדרגות נקבעה המילה סרן בעבור הדרגה captain וממנה נגזרה הדרגה רס"ן. המילה סגן מופיעה במקרא קרוב ל־20 פעמים
המרכיב ”רב” התקבל בעברית החדשה בצירופים רבים שיש בהם תחילית או סופית ושם עצם רגיל. בעקבות ה”רב” נכנסה לצבא מאוחר יותר גם התחילית הארמית ”תת”: תת אלוף
למרות ההבדל הסמנטי הגדול בין טווח למטח, מדובר בשתי מילים קרובות מאוד מהבחינה הדקדוקית
צבא רומי היה החזק ביותר בעולם העתיק, ולכן אין זה מפליא שמילים צבאיות לטיניות - כמו טירון, קסדה ובליסטרה - נכנסו לשפה העברית
בתורה נכתב על "ימי המילואים" של אהרון ובניו. המשמעות של מילואים במקרא ובתלמוד לא הייתה כמשמעותה היום, אבל משם היא הגיעה לעברית של ימינו
כיצד הפסיק השורש זי"ן לציין כלי מלחמה והפך לקללה?