מציג עמוד 3 מתוך 105 תוצאות
בסוף מאי פרסמה ממשלת סין "מסמך לבן" ראשון מסוגו בנושא "הביטחון הלאומי של סין בעידן החדש", שמבקש לנסח חזון מקיף, הוליסטי ורב־ממדי של ביטחון לאומי, ומהדהד שלושה עקרונות מרכזיים: שימור שלטון המפלגה, הגנה על האינטרסים הלאומיים של סין והובלת המודרניזציה הלאומית. במובן זה הוא מעגן את ההווה, אך בעיקר מכין את הקרקע לעתיד – שבו סין מבקשת לא רק להשתלב במערכת הבין־לאומית, אלא להנהיג אותה לפי תנאיה
תהליך ההסתגלות בלחימה רווי אתגרים עבור צבאות, והשאלה כיצד להסתגל במלחמה דינמית ביעילות היא קריטית. ניתוח ייחודי לחילות האוויר נעדר מן הספרות המחקרית ונדרש, משום שלכוח האוויר תכונות ייחודיות שמשמעותיות ביותר לתהליך ההסתגלות
לאחר הדיווח אתמול, בעת ביקור של נשיא המדינה יצחק הרצוג באיחוד האמירויות, על יירוט של טיל בליסטי ששוגר על־ידי החות'ים, ניתן להניח כי תקיפה חות'ית נגד יעדים ישראליים או נגד ישראל עצמה, היא לא שאלה של האם אלא של מתי וכיצד. טוב נעשה אם נפעל כבר בשלב הזה לצמצום והחלשת האיום מתימן
הבנת האלמנט השבטי בתימן אינה רק הכרחית לפתרון הקונפליקט המקומי, אלא מפתח להתמודדות עם האיום האזורי והבין־לאומי שמציבים החות'ים. שילוב של ניתוח תרבותי, פוליטי וגאופוליטי מאפשר לגבש אסטרטגיות פעולה שיביאו ליציבות אזורית ולפגיעה בלגיטימציה ובכוח של הארגון בזירה הבין־לאומית
לנגד עינינו מתנהלת כיום מלחמה שאינה צבאית רגילה, ובוודאי שאינה עימות מוגבל. לא מספיק להכות את גדודי חמאס מכות קשות, ואף לא לפרק את יכולותיו הצבאיות. לתוצאת המערכה השפעה ישירה על המהלכים בכל הגזרות האחרות. כך תשוקם רגל ההרתעה החסרה כרגע בביטחון הלאומי של ישראל
השינויים שחלו באזור הים האדום במהלך העשור האחרון הביאו את הזירה לחוסר יציבות ולהתערבותם של כוחות חיצוניים, גלובליים ומהמזרח התיכון. גם לישראל אינטרסים במרחב ים סוף, ובעוד שהיא חותרת להסכמי שלום מול מדינות האזור, מומלץ כי תימנע מנקיטת עמדה בסכסוכים שאינה צד בהם
בסוף שנות ה־80 של המאה הקודמת, נמצאה ישראל במתח בין המענה לאנתפאדה הראשונה בזירה הפלסטינית ובין הגברת המעורבות האזורית של איראן עם הקמתו של חזבאללה בדרום־לבנון, ולא זיהתה את ההתהוות החמורה בלבנון. הפעם, לתחושתי, השכלנו לפעול אחרת
בימים אלה, 20 שנים לנסיגת צה"ל מלבנון, מתהווה שיח ציבורי על אודות פעילות צה"ל ברצועת הביטחון וכן בנוגע להליכי קבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית. נראה כי בסוף שנות ה־ 80 של המאה הקודמת, נמצאה ישראל בבעיה אסטרטגית דומה – מתח בין המענה לאנתפאדה הראשונה בזירה הפלסטינית ובין הגברת המעורבות האזורית של איראן עם הקמתו של חזבאללה בדרום־לבנון. באותם ימים התמודדה ישראל בעיקר עם האנתפאדה הראשונה, ולא זיהתה את ההתהוות החמורה בלבנון. הפעם, לתחושתי, השכלנו לפעול אחרת.
משימת ההתנתקות אופיינה בלחצים מגוונים ובפוטנציאל לשחיקה. המאמר שלהלן מציג טכניקות שיש בהן כדי לצמצם ולהפיג תופעות של לחץ ושל שחיקה לאחר משימת ההתנתקות ולסייע בחזרה לשגרה