מציג עמוד 3 מתוך 408 תוצאות
מקבלי ההחלטות בישראל באוקטובר 1973 היו משוכנעים שאמצעי האיסוף המיוחדים שעמדו לרשותם ייתנו להם התרעה של 48 שעות לפני פרוץ המלחמה. הם לא ידעו שראש אמ״ן, אלוף אלי זעירא, הורה לא להפעילם. חמור מכך: הם היו משוכנעים שהערכת המצב המרגיעה שלו מבוססת על אותם האמצעים שלא הופעלו
במקום להוביל את כוחותיה של רוסיה כחוד חנית מהיר, מפתיע ואלגנטי, כפי שתכנן פוטין על־פי ייעודם המקורי, נגזר על הכוחות המיוחדים הרוסיים כנראה להמשיך להילחם יחד עם הכוחות המתמרנים הרגילים בקרבות התשה קשים נגד התנגדות עממית רחבה ונחושה. הקרב על אנטונוב כדוגמה לניסיון עריפה אסטרטגי שנכשל
החשיבה הצבאית המקובלת תופסת את המלחמה ואת הצבא כ"מערכות פשוטות" המתנהלות על פי לוגיקת על אחת. מאמר זה בוחן את השלכותיה של תפיסה זו כאשר היא מיושמת בעימותים נמוכי עצימות
בשנות ה-80 סייעה ארה"ב לסדאם חוסיין במלחמתו נגד איראן והתעלמה כמעט לחלוטין מפשעי המלחמה שביצע, ובהם שימוש בנשק כימי - גם נגד אוכלוסייה אזרחית. הסיבה: ממשל רייגן חשש שניצחון של איראן יפגע בזרימת הנפט מהמפרץ הפרסי
חשיבות הצורך להיכשל פעמים רבות כדי לנחול הצלחה היא אחד האתוסים הרווחים בעולם ההיי־טק. מערכת הביטחון נדרשת לאמץ את גישת הכישלונות המקדמים כחלק מיסודות העשייה שלה – בהיבט האנושי, הפרויקטלי והארגוני. אימוץ הכישלון כחלק הכרחי בתנועה קדימה יסלול את הדרך לחדשנות הנדרשת בשדה הקרב המודרני
סיכון חיים וחשיפה למוות ולמראות קשים באזורי לחימה מגבירים את הסיכון להפרעת דחק פוסט־טראומטית. כשלושה חודשים לתוך מלחמת "חרבות ברזל", כ־1,600 חיילים טופלו על ידי גורמי ברה"ן; 76% שבו לשדה הקרב אחרי התערבות קצרה. מאמר זה מראה כיצד מענה ראשוני יעיל מביא לשיפור סימפטומטי ותפקודי מהיר של פרטים וקבוצות, ובכך אולי מצמצם את הסיכון לנזקים ארוכי טווח
על חשיבות התווך הימי והשפעת הנכסים האסטרטגיים בים על הביטחון הלאומי / 25 שנים ליציאה מלבנון / הפרק החמישי: מאמר מאת אל"ם (מיל') אסף הלר על הדרך אל הכישלון המודיעיני / ספר לרגל יום ירושלים – הר הבית בידינו מאת מוטה גור / 31 שנים למותו של גרשון ריבלין, ממייסדי "מערכות"
הישגיהם של הסורים ברמת הגולן בפתיחת מלחמת יום הכיפורים לא נבעו מ"קונספט מעוות של הגנה קשיחה וניידת של צה"ל" (מערכות 397). את הסיבות לכישלון יש לחפש במקומות אחרים
