על ימי "נחשון"2

מהפתעה להפתעה - לוחמה זעירה בים סוף

היסטוריה צבאית של ארץ-ישראל בימי המקרא

דיפלומטיה ימית כרכיב באסטרטגיית צה"ל וזרוע הים

שיתוף פעולה בין־לאומי ודיפלומטיה ימית אינם עוד נספח לפעילות של זרוע הים, אלא רכיב אסטרטגי מרכזי שמטרתו לקדם את האינטרסים הביטחוניים, הטכנולוגיים והמדיניים של ישראל בזירה הימית. מלחמת “חרבות ברזל” הייתה רגע מבחן, אך אנחנו רחוקים מהטמעה בשגרה כתהליכים מבוססי נהלים ולא פרסונות

גבול הכסף

בעקבות הגילוי של מאגרי גז גדולים בים התיכון חתמו קפריסין וישראל על הסכם המתווה את הגבול הימי ביניהן. במאמר מוסבר כיצד נקבע הגבול ומהן משמעויותיו הכלכליות לשתי המדינות

"אסקורט", "רביב" - פשיטות בחוף מפרץ סואץ, ספטמבר 1969

מבצע "רביב", הגם שלא היה רחב ממדים, שילב את כל הגורמים הקלאסיים של מבצע נחיתה: סילוק כלי-שיט, שסיכנו את הנחתות ע"י כוח קומנדו ימי (מבצע "אסקורט"); הובלת כוח שריון על גבי נט"קים ופינויו, וכן בידוד שדה המערכה על ידי מטוסי חיל-האוויר. הדברים הבאים יבחנו את המבצע על השתלשלותו משני היבטים: מקומו בכלל מלחמת-ההתשה, וכמבצע משולב בפני עצמו

חמאס ומאמץ התודעה לציבור הישראלי

העיסוק בפגיעותו של העורף הישראלי מהווה מרכיב בסיסי וחשוב מאין כמוהו בתעמולת חמאס במהלך ימי קרב, סבבי לחימה או מבצע צבאי. לרוב תעדיף חמאס לא לחצות קווים אדומים נוכח הבנתה את יחסי הכוחות, אולם השימוש בתעמולה הוא חלק מנרטיב הניצחון ותמונת הסיום שהיא פועלת להחדיר לתודעה

חידושי נשק וטכניקה

קרב לטקיה - קרב הטילים הימי הראשון בהיסטוריה

האיגוף הימי - גורם רב חשיבות בקרב היבשה