מציג עמוד 3 מתוך 1086 תוצאות

מערכות

לאבד ידידים והשפעה: מה אפשר ללמוד מהסנקציות נגד רוסיה למדיניות ישראל כלפי איראן

השימוש בסנקציות ככלי מדיניות חוץ וביטחון התרחב מאוד בעשורים האחרונים. ישראל רואה בהן כלי חשוב בסל הכלים הביטחוני־מדיני שלה, לא רק נגד איראן, אלא גם כחלק ממאבקה בטרור הפלסטיני ובחזבאללה. כשנה לאחר תחילת המלחמה באוקראינה אפשר לקבוע כי הסנקציות נגד רוסיה אינן עובדות, והן אף הביאו להקצנת מדיניותה של רוסיה. המקרה הרוסי גם מאפשר לנו לשאול שאלות קשות על תועלת הסנקציות נגד איראן

03.04.2023
סא"ל ד"ר איתי חימיניס
בין המערכות

פנדמיה בישראל - תסריט דמיוני או מציאות אפשרית?

האיום הביולוגי, כפי שראינו על גבי דפי ההיסטוריה או בסרטים, אינו נחלתו של העבר או של אולפני הוליווד. אזורים מוכי מלחמה או עוני, גלובליזציה ומוטיבציית ארגוני טרור, תורמים להתפשטותן של מחלות. עוצמת פוטנציאל האיום והנזק לישראל גבוהה, ועל כן יש להעניק לנושא חשיבות גבוהה, גם על חשבון נושאים אחרים המאיימים על העורף

12.05.2020
אל"ם ציפי ארז סבטי
בין המערכות

השלכות אפשריות של המלחמה באוקראינה על יחסי צבא-חברה בישראל: מחשבות ראשונות

אמנם מוקדם עדיין לדעת מה תהיה השפעתם של אירועי המלחמה באוקראינה על החברות בעולם המערבי ועל ישראל בטווח הארוך, אולם ניתן להעריך שאנחנו כבר מצויים בעיבורו של שינוי מהותי שצפוי להשפיע על שלושה מעגלים שבהם מתקיים קשר הדוק ביחסי צבא-חברה: המישור הגלובלי, היחסים הבין־לאומיים והיחסים בין החברה הישראלית לצבאה

06.04.2022
תא"ל (מיל') יובל בזקסא"ל (מיל') פרופ' עוזי בן שלוםד"ר רוני טיארג'אן אורתא"ל (מיל') ארי סינגרטניה סמוליארוב
בין המערכות

לאפשר קדמה בביטחון – הסיכון וההזדמנות

אתגר ההגנה על נכסים וסודות צה"ל הולך ומתעצם בשנים האחרונות ומחייב שינוי עמוק בתפיסת ביטחון המידע והגנת הסב"ר ומעבר לניהול מערכה פרו־אקטיבית לשמירה על הסוד. מערכה כזו מכוונת למיצוי משאבי ההגנה ולניתובם למרחבים שבהם תוחלת הסיכון גבוהה, תוך חיזוק מרכיבי הגילוי, ההתערבות וכשירות המשרתים להתמודדות עם האיומים

29.03.2022
אל"ם ר' סא"ל (מיל') ארז מגן
מערכות

צבא סוריה 2011-2006: הארגון ותפיסת ההפעלה

במרס 2011 היה צבא סוריה ערוך להגיב להתקפה ישראלית מרמת הגולן, ובמקרה הצורך גם להתערב בלחימה שבין צה"ל ובין חזבאללה. מאמר זה בוחן מה היו תרחישי הייחוס של הצבא ערב המלחמה, מה הייתה תפיסת המערכה שלו וכיצד הוא נערך ליישמה. על בסיס הידע והמסקנות אפשר יהיה לבחון את השינויים בתפיסת המערכה הסורית במהלך מלחמת האזרחים ואחריה

21.10.2020
שמואל שמואל
מערכות

תהליך בניין הכוח כתיאוריה מדעית — ואיך לצמצם את אפשרות הפרכתו במלחמה

17.09.2019
תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל
מערכות

הכרעת ארגון תת-מדיני לא נעלמה-אבל האם היא אפשרית?

להכרעה במלחמה שני תנאי סף: יעד מדיני־פוליטי מוגדר, ואויב המסוגל להוציא לפועל החלטות מדינתיות. בעידן הפוסט־מודרני, בו כל צד יכול להכריז כי ניצח, הניצחון מורכב ממאזן אסטרטגי בין מחירי המלחמה ובין הישגים באופן יחסי. מבחינת ישראל, מכיוון שההכרעה הצבאית המסורתית קשה להשגה, יש לעדכן את תפיסת הביטחון הישנה הנשענת על ההכרעה הצבאית, ולפתח דוקטרינה צבאית מותאמת למבצעי הרתעה

21.04.2019
סא"ל (בדימוס) ד"ר דוד דוכןרס"ן שיר נשרים
מערכות

מבצעי תמרון יבשתי מול מבצעי מנגד בעולם

הפולמוס סביב השאלה האם הטכנולוגיות החדישות מאפשרות לנצח מלחמות באש מנגד או אפילו באש מרחוק, ואולי ללא אש כלל, הוא מוקד הדיון המרכזי בניהול מלחמות במאה השנים האחרונות. הניסיון המבצעי מראה שנדרש התמרון הקרקעי כדי להכריע את המלחמה

21.11.2019
סא"ל (מיל') ד"ר עדו הכטד"ר איתן שמיר
מערכות

מה ניתן ללמוד מהמערכה של דאעש במוצול על לחימה בשטח בנוי

לחימת דאעש במוצול מאפשרת לימוד שיטות פעולה של אויב נחוש, הפועל בשטח בנוי - אורבאני וצפוף. היא מדגימה פעולה של אויב מיומן, המסוגל לאמץ טכניקות לחימה ואמל"ח במהירות. ניתן להסיק משיטות אלה גם על פעולות האויבים הניצבים נגד צה"ל

21.11.2018
אל"ם (מיל') בעז זלמנוביץ'
מערכות

מ"השירות הימי" לזרוע אסטרטגית

המגמות הטכנולוגיות הצפויות, אם נשכיל למצותן כראוי, יאפשרו להפעיל את זרוע הים כזרוע אסטרטגית הלכה למעשה. על־ידי כך יהיה ניתן להגדיל את גמישותה האסטרטגית של מדינת ישראל

01.04.2018
אלוף אלי שרביטסא"ל דובי רז