ביקורת ספר: מלחמה במקום שלום – מאה שנות לאומיות ומיליטריזם בישראל

זירת רצועת עזה: אחריות וגבולות גזרה בקהילת המודיעין הישראלית

המאמר סוקר את חלוקת הסמכויות והאחריות המודיעינית בזירת עזה בין שב"כ לאמ"ן ב־30 השנים האחרונות, החל מאוסלו עד 7 באוקטובר. הוא מנתח מתחים תהליכים של מתחים, הסדרה ושיתוף פעולה בין הארגונים, תוך הדגשה של מתחים מבניים ופערים תפיסתיים. הכותב בוחן את השפעתם של שינויים בזירה – כמו השתלטות חמאס וההידרדרות הביטחונית – על היחסים בין ארגוני המודיעין, ומצביע על פער בין ההתארגנות הארגונית והקהילתית ובין המציאות שנוצרה. בפרק הסיכום הכותב מציע לחזק מנגנוני תיאום ובקרה, לעצב מחדש את חלוקת האחריות בהתאם לאיומים עכשוויים, ולראות במשבר הנוכחי הזדמנות לרפורמה מהותית שתתאים את הקהילה לאתגרי העתיד

אויב המצוינות

דילמות בעבודת קצין המטה הבכיר

אחריות, סמכות ופיקוד יעיל בצבא

בין אחריות וסמכות: הזיקה בין הרשות המקומית והממשלה בחירום

המלחמה במגפת הקורונה אינה משקפת התמודדות עם מצבי חירום במובן המקובל. עם זאת, יש סוגיות רבות שעשויות ללמד תובנות חשובות לשיפור ההתמודדות עם מצבי חירום במישור המקומי והארצי בהווה ובעתיד

בין מליצה לציווי

מערך המילואים, צה"ל והחברה הישראלית - עבר, הווה ועתיד

קווי יסוד למודל מילואים אחר

בין ציות לפקודה ומצפון

כמעט כל המנהיגים נאלצים להתמודד עם דילמות שיהיו כמעט תמיד בין רע לבין רע מאוד, או בין רע מאוד לבין בלתי אפשרי. במאמר מוצגות שתי דילמות שעמן נאלצו להתמודד שני קצינים פולנים שבחרו ב"רע מאוד" כדי להימנע מן "הבלתי אפשרי"