מקורות חוסר הידע הצבאי
העדר הכשרה צבאית ראויה, ההסתמכות המופרזת על הניסיון האישי ואימוץ "מבחן התוצאה" הם שלוש הסיבות המרכזיות לחוסר המקצועיות בצבא - ובעיקר של המפקדים הבכירים
מציג עמוד 295 מתוך 6129 תוצאות
העדר הכשרה צבאית ראויה, ההסתמכות המופרזת על הניסיון האישי ואימוץ "מבחן התוצאה" הם שלוש הסיבות המרכזיות לחוסר המקצועיות בצבא - ובעיקר של המפקדים הבכירים
אף שהוגי דעות צבאיים של הצבא האדום יצרו כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת את דוקטרינת "הקרב העמוק", שנחשבת לרלוונטית גם עתה , בראשית המאה ה-21, הרי שבשלבים הראשונים למלחמת גרמניה- בריה"מ היו אלה דווקא הגרמנים שישמו אותה. המאמר מונה כמה מהסיבות לכך שב-1941 לא היה הצבא האדום בשל ליישום "הקרב העמוק": החל ממחסור קריטי במשאיות ובנגמ"שים, דרך בעיות מבניות וכלה בעובדה שרוב המגויסים היו בלתי מיומנים בהפעלת כלי הנשק שעמדו לרשותם
רוסיה שואפת לחזור ולתפוס את המעמד שהיה לברית המועצות כספקית נשק מובילה למזרח התיכון. בינתיים לא עולה הדבר בידה בגלל שורה ארוכה של סיבות - החל משקיעת מעמדה כמעצמה עולמית ודרישתה לתשלום מיידי עבור משלוחי הנשק הנוכחיים ועבור חובות מן העבר וכלה בתחרות החריפה מצד מדינות שהיו בעבר חלק מברית המועצות, כגון בלרוסיה ואוקראינה
הדרך היעילה ביותר לנצל את העוצמה האווירית היא להפעילה בעומק שטחו של האויב, במרחב האמנעה. כל ניסיון לשלב את המטוסים בסיוע קרוב לכוחות היבשה כרך בקשיים כה רבים, עד כי הוא מפחית מאוד מיעילותם. שום צבא -ובמיוחד צבא עני כצה"ל- אינו יכול להרשות לעצמו את הבזבוז הכרוך בהפעלה לא יעילה של אמצעי לחימה היקרים ביותר העומדים לרשותו
במהלך מלחמת קוריאה הפעיל הצבא האמריקני תוכנית לחינוך מחדש של שבויי מלחמה צפון-קוריאנים וסינים. מטרת התוכנית הייתה יומרנית מאוד: להפוך את השבויים- לאחר שישוחררו- לראשי חץ שיעמדו בראש מהפכה שתביא לאמריקניזציה של ארצותיהם הן בשיטות הממשל והן באורחות החיים. המגרעת המרכזית של התוכנית הייתה בכך שהיא לא התחשבה בהבדלים התרבותיים בין בני הלאומים השונים שלהם היא יועדה. מבחינת האמריקנים כל הקומוניסטים היו אותו הדבר - בין אם היו רוסים, סינים או קוריאנים
המאמר סוקר את האופן שבו מנוהל תהליך אסטרטגי לשיפור ולהתייעלות במרכז צל"ם וחלפים (מצל"ח). התהליך הזה מאפשר למצל"ח להתמודד עם האתגר העומד בפניו: שיפור המענה ללקוחות המרכז בחירום וברגיעה תוך צמצום הולך וגובר של המשאבים העומדים לרשותו
המבנה הזרועי של הצבא האמריקני גורם מטבע מבנהו להנצחת עצמו, ולכן הוא מתקשה ליצור חדשנות בהיבט של השילוב הבין-זרועי. לשעם כך החלו בניסויים המשולבים, שהם תהליך של תגלית ביחס ליכולות ולרעיונות חדשניים בתחום המבצעים המשולבים. מדובר בתהליך מתמשך לחקירת צירופים חדשניים של מבנים ארגוניים, של אמל"ח ושל תו"ל כדי להעריך את ישימותם, לבחון את יעילותם ולזהות את מגבלותיהם
בעוד הרטוריקה העיראקית ערב מלחמת ששת הימים הצטיינה בקיצוניות רבה, הרי כאשר היא התבקשה על-ידי מדינות העימות לתרגם את הדיבורים למעשים, היא עשתה מעט ככל האפשר. דווקא אחרי שהסתיימה המלחמה הגבירה עיראק את קצב שיגור הכוחות לירדן - בניגוד לרצונן של קהיר ושל רבת-עמון. המניע לכך לא היה רצון להילחם בישראל, אלא להשיג דריסת רגל רשמית בירדן, שהייתה באופן מסורתי יעד של עיראק
השלום הוא מרכיב מרכזי באסטרטגיית הביטחון של ישראל, והוא כולל שלושה שלבים: שלב ההסכמים הדו צדדים, שלב ההסכמים הרב צדדיים ושלב הבריתות האזוריות. אנו מצויים בראשיתו של השלב הראשון - בעקבות השלום שהושג עם מצרים ועם ירדן - אך כל התקדמות נוספת תלויה בפתרון הבעיה הפלסטינית
מאמרו של פרופ' יחזקאל דרור (אסטרטגיה רבתי לעידן של 'בין שלום למלחמה' ,"מערכות" 377, יוני 2001) נשען לדעת סא"ל (מיל) אלכסנדר סלע, על תיאוריות אקדמיות, שמעולם לא הועמדו במבחן המציאות, ואשר בדיקתן מחייבת זמן רב. להלן הוא מציג ראייה אסטרטגית אלטרנטיבית לביטחון ישראל, שהיא, לדעתו, רלוונטית יותר