מציג עמוד 294 מתוך 4584 תוצאות

מערכות

פודקאסטים יומיים במצבי חירום: "שומר החומות" כמקרה בוחן

במצבי לחץ וחירום בולטת חשיבות התקשורת לסייע בהעברת מסרים לצמצום אי־הוודאות, לחיזוק תחושת השליטה ולבניית שגרת חיים של הסתגלות המותאמת למצבי איום על ביטחון פיזי, אישי, קהילתי ולאומי. המחקר הנוכחי מבקש לבחון כיצד תרמו פודקאסטים (הֶסְכֵּתים) יומיים ליצירת מרכיבי החוסן. החידוש המוצע במאמר זה הוא מיקוד המבט בתפקידה של התקשורת בהעברת מסרים המעודדים תחושת חוסן אישי וקהילתי במצבי חירום ואיום ביטחוני. המחקר עוקב אחר 20 פודקאסטים של שלושה גופי תקשורת מרכזיים בישראל בתקופת מבצע "שומר החומות" (מאי 2021). שאלת המחקר הייתה באיזה אופן יבואו לידי ביטוי מסרי החוסן בתוך הפודקאסטים שנוצרו כדי לתת מענה חדשותי אקטואלי למאזינים. הממצאים הצביעו על כך שיוצרי הפודקאסט התעלמו ממרכיבי החוסן והעדיפו להישאר בתחום המומחיות שלהם, כמו צבא, פוליטיקה ותקשורת בין־לאומית. שאלת האחריות של ערוצי התקשורת המרכזיים לגבי חיזוק החוסן של המאזינים במצבי חירום לא הייתה על סדר היום של העיתונאים

25.07.2024
ד"ר אלה בן עטרפרופ' סמדר בן אשר
מערכות

שיתוף הפעולה המודיעיני בין משרד החוץ ובין שירות הביטחון הכללי לאחר קום המדינה

כל אחד מהסכמי שביתת הנשק בין ישראל ובין ארבע שכנותיה, שנחתמו במהלך שנת 1949, חייב הקמת ועדה מעורבת להשגחה על ביצוע תנאי ההסכם. בוועדות אלה התקבלו החלטות, שעסקו לא רק בבעיות צבאיות אלא גם בסוגיות מדיניות שבין ישראל לשכנותיה. כדי לנהל את מנגנון הוועדות הקים האו"ם את מטה הפיקוח שהורכב מחיילים ואזרחים אשר הגיעו ממדינות שונות, ולראש המטה אף היה קשר ישיר למזכ"ל האו"ם. עם קום המדינה הפעיל משרד החוץ יחידה מבצעית שתפקידה איסוף מידע מודיעיני מגורמים זרים. בשל תקלה מבצעית הוחלט לפרק יחידה זו ולבזר את יכולותיה בין שב"כ למוסד. הצורך של משרד החוץ לפקח על פעילות המשקיפים בישראל מבחינה מודיעינית הביא לשיתוף פעולה עם שב"כ, שקיבל את הסמכות ואת היכולות לפקח על גורמים זרים בארץ. לאור הצורך של משרד החוץ במידע מדיני התהדק שיתוף הפעולה שלו בשנים אלו עם שירות הביטחון הכללי

25.07.2024
ד"ר יורם פריד
מערכות

תקציר דוקטורט: נלחמים את דרכם פנימה: חיילים בודדים, הגירה, וזהות לאומית בישראל

בכל שנה מתגייסים לצה"ל כ־3,000 חיילים בודדים המגיעים מחו"ל. לא מדובר בתופעה גברית; קרוב למחצית הם למעשה חיילות בודדות. הקבוצה הגדולה ביותר מגיעה ממדינות ברית המועצות לשעבר, ומונה קרוב ל־40% מהחיילים, כשליש מגיעים מצפון אמריקה, והיתר מצרפת, בריטניה, אוסטרליה, ברזיל, ומכ־50 מדינות נוספות (ראו מספרי חיילים לפי שנה ואזור גאוגרפי בטבלה המצורפת). למרות המספרים המרשימים, ועל אף המרכזיות בשדה המחקרי בישראל של מחקרי ביטחון, צבא וחברה מחד גיסא, והגירה ואינטגרציה מאידך גיסא, זהו המחקר הראשון היסודי ורחב ההיקף שנכתב על חיילים בודדים ששירתו בשנות ה־2000. התופעה מקבלת הד רב בציבוריות הישראלית, ועל אף שלא נערכו מחקרים מקיפים בשאלת מניעיהם, הם מוצגים לנו כתערובת של ציונות ואלטרואיזם. לישראלים, כך מספרים לנו בכתבות מגזין, יש הרבה ללמוד מהחיילים הבודדים בכל הקשור לאהבת הארץ ונתינה לזולת. החיילים, בתרומתם ואהבתם, מזכירים לנו את מי שהיינו פעם. שירותם הצבאי מתורגם בשיח הציבורי ל"עלייה", אף על פי ששיעור הנשארים בישראל לאחר השירות הצבאי לעולם לא נבדק, ולמעשה אינו נמצא במעקב. מדוע חיילים אלה מתגייסים לצה"ל? מה מבדיל את המתגייסים מרבים אחרים בעלי מאפיינים דומים שאינם מתגייסים? האם הם נשארים בישראל לאחר שירותם הצבאי?

25.07.2024
ליאור יוחנני
בין המערכות

הלמידה המבצעית בעוקץ

"אחד מהדברים שלמדנו במלחמה זה איך לשמר את כשירות הכלב במהלך לחימה כל כך ארוכה. כמו ששריונר מבצע טיפול לכלי שלו, כמו שלוחם אמור לעשות ניקוי לנשק שלו כשהוא מתלכלך בהרבה אבק – כך גם צריך לטפל בכלב, בטח בתנאי קיצון שכאלה". רס"ל י', קצין הלמידה המבצעית של יחידת עוקץ, בריאיון ל"קול המערכות" על הלחימה של היחידה בתמרון ועל הלמידה המבצעית תוך כדי לחימה

01.01.2024
עם רס"ל י'
בין המערכות

מדוע חובה לחשוב אסלאמית

"לחשוב אסלאמית משמע להבין את מונחי היסוד שבהם משתמשים שכנינו, חלקם אויבינו. מושגים כמו ג'האד, הֻדנה, אפילו המושג סלאם. הבעיה המרכזית היא שאנחנו מתבוננים במשקפיים מערביים לעבר תרבות שמשתמשת במונחים ערביים מוסלמים, והדבר הזה יוצר קצר בתקשורת". ד"ר שגיא פולקה, עמית מחקר במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, ומחבר הספר לחשוב אסלאמית, בריאיון ל"קול המערכות" על מה היה קורה אם היינו פשוט מקשיבים לנאומים של יחיא סינואר

03.01.2024
עם ד"ר שגיא פולקה
בין המערכות

על לוחמת משפט

"חשוב להמשיך ולטפח את הייעוץ המשפטי השוטף עם אותם גורמי ההחלטות גם בתוך הצבא וגם מול הדרג המדיני, כי בסופו של דבר אם הדרג המדיני משתף, משלב ויש שיח שוטף לגבי 'זה מה שאני רוצה להשיג', בוא נראה מה הדין הבין־לאומי אומר, בוא נחשוב ביחד איך מוצאים את הפתרון שבסופו של דבר יאפשר לנו להשיג את מה שאנחנו רוצים בדרך שעולה בדיני המלחמה – אתה יכול להגיע למצב שבו אתה מוצא את הפתרונות במסגרת הדין ויותר קל להגן לא רק פנימית אלא גם מבחינה בין־לאומית ומדינית". אל"ם (מיל') נועם נוימן, ראש אשכול דיני מלחמה במשרד המשפטים ולשעבר איש הפרקליטות הצבאית שעסק בתחום הזה, בריאיון ל"קול מערכות" על לוחמת המשפט ועל ההשפעה בפועל בשטח

29.01.2024
עם אל"ם (מיל') נעם נוימן
בין המערכות

עשור למדינה האסלאמית

"היום מדברים על סכנה שאם תהיה מערכה בצפון גורמים שיעיים ינהרו הנה. בגלל אי החיבור של שמן ומים בין הסלפיה־ג׳האדיה הסונית – שהיא האויב העיקרי שלהם – אני לא בטוח שנראה הצטרפות והתלכדות. אבל הגירוי של מוסלמים שנרצחים בהמוניהם, כפי שהם רואים באל־ג'זירה ובמקומות אחרים, והחולשה המוקרנת של ישראל, עלולה לפתות אותם להיכנס ולפעול ללא קשר לשיעה". יורם שויצר, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב (INSS), מסביר בריאיון ל״קול המערכות״ על "המדינה האסלאמית" במלאת עשור להקמתה. על הרעיון, הסכנה והאיומים של ארגוני הטרור השונים בעקבותיה

03.07.2024
עם יורם שוייצר
בין המערכות

סיכולים ממוקדים חלק שני

״יש הבדל בין מנהיג פוליטי, המכווין פיגועים ופעולות טרור, שמותר לסכלו ובין מנהיג פוליטי סמלי שאינו מכווין פעולות טרור, ואם מסכלים אותו הדבר נחשב לרצח פוליטי. בארגוני הטרור, המנהיגים הפוליטיים הם לרוב גם מכווינים פעולות טרור". בפרק זה נעסוק בסיכולים ממוקדים של מנהיגים פוליטיים מארגוני טרור ובתגובות ארגונים אלו לסיכול מנהיגיהם. ד"ר לירם קובלנץ שטנצלר, חוקרת בכירה במכון למדיניות נגד טרור. בריאיון ל"קול המערכות" על סיכולים ממוקדים

06.08.2024
עם ד"ר לירם קובלנץ שטנצלר
בין המערכות

מגזין סוף השבוע של מערכות - 12 בספטמבר 2024

מאמר מעט שונה בנוף של "מערכות", המתאר חוויות ולקחים של מט"ק חדש לאחר שמונה חודשי לש"ב / מאמר בן שבוע וקצת בלבד, שלמרבה הצער התממש בדמות הפיגוע במעבר אלנבי, על הסכנה ממזרח / פודקסט על מבצע "רביב" – השבוע לפני 55 שנים / מערכות עומק על זרם הווסטיה בעקבות 11 בספטמבר / מחקר עלה מתח בין מערכות תובעניות לפעלנות בקרב בנות זוג הנשואות לחיילים דתיים קרביים בשירות חובה / הזמנה לכנס "בין הקריה לאוגדת עזה" בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS)

12.09.2024
מערכות
בין המערכות

עידן האש

המלחמה היא תופעה חברתית המלווה את האנושות מראשית ימיה. שני יסודות הלחימה של התמרון והאש, המקיימים ביניהם יחסים דיאלקטיים, עיצבו במהלך הדורות את פרדיגמת הלחימה המסורתית עם דפוסי הלחימה המוכרים של התקפה והגנה, קרב תמרון וקרב שחיקה, גישה ישירה וגישה עקיפה, ועוד

18.12.2024