היה טבח?
בחינה מדוקדקת של המקורות על כיבושה של לוד במלחמת העצמאות מלמדת כי "טבח השבויים והאזרחים" במסגד הגדול בעיר לא היה ולא נברא
מציג עמוד 292 מתוך 5331 תוצאות
בחינה מדוקדקת של המקורות על כיבושה של לוד במלחמת העצמאות מלמדת כי "טבח השבויים והאזרחים" במסגד הגדול בעיר לא היה ולא נברא
אתרים רבים מסקרים את האירועים בשטחים, וכאשר מדברים כיום על "המלחמה התקשורתית", צריך לזכור שהיא כבר אינה מתנהלת רק בטלוויזיה, אלא גם ברשת
צבא ארה"ב ערך סקר בקרב קצינים זוטרים ומש"קים ביחידות חי"ר ובמרינס שבו שאל אותם באילו אמצעים הם מעוניינים במקרה שיישלחו להילחם בשטח בנוי. התשובות שהתקבלו בסקר זה משפיעות על מאמצי הפיתוח העכשוויים של האמריקנים בתחום האמצעים ללוחמה בשטח בנוי
כחלק מתפיסת הפעלת הכוחות בשטחי יו"ש קיימת שורת הגבלות על השימוש בכוח, הנתפסות על ידי המפקדים כמחויבות המציאות. חשוב להבהיר הן בתוך הצבא והן כלפי היריב כי זו הגבלה מבחירה, ובעת הצורך לא תהיה לצה"ל שום בעיה להביא את מלוא כוחו לידי ביטוי
מחשבים המשדרים מידע חזותי ישירות לרשתית העין ושמבינים את השפה הטבעית שלנו הם פיתוחים שכבר מזמן אינם שייכים לתחום המדע הבדיוני ושעתידם לשנות את הדרך שבה אנו נלחמים
השילוב שבין "אומנות המלחמה", הקשורה לאישיותו האינטלקטואלית של הקצין, קריטי להישגיו בשדה הקרב. יש להשקיע בשניהם על בסיס הניסיון ההיסטורי שהצטבר לאורך אלפי שנים
מבנה המערך הלוגיסטי בדרג הנפרס נגזר ממבנה הכוח, מתורת הלחימה וממתאר המערכה הצפוי בזירה. המערך צריך להיות "תפור" לצרכים הצפויים ולתנאים שבהם יש לספר צרכים אלה. סוגיית המבנה של המערך הלוגיסטי בדרג הנפרס מתבטאת בשיבוץ "העוגנים הלוגיסטיים"- עוגן זירתי, עוגן ביניים ועוגן יחידה- ברמות השונות של ניהול הלחימה
מרבית ההכשרה שעובר מפקד ביחידות השדה בצה"ל נוגעת לתפקידי לחימה ופיקוד ומסמיכה אותו לפקד על אימונים קשים ביותר. באופן פרדוקסלי בהכשרתו חשוף המפקד מעט מאוד ללימודי המגבלות הפיזיולוגיות של האדם. מאמר זה הוא חלק מפרויקט "המכונה האנושית" ,שנועד לחדד בקרב הגורמים הפיקודיים את הצורך בהכרת מגבלותיו הפיזיולוגיות של החייל ובהתאמתו לתנאים שאליהם הוא נחשף
שדה הקרב העתידי אינו מונופול של שום קצין או פרשן צבאי. אף אחד מאלה עדיין לא השתתף בו, והתחזיות באשר לאופיו, למיקומו ולכלי הנשק שיופעלו בו אינן רלוונטיות כיום. אולם קציני צה"ל הדנים בו חייבים לפתח כלי חשיבה שלפיהם צה"ל חייב לנצח באותו שדה קרב בכל מקרה ובכל מצב ולא לרמוז אפילו כי "כלל לא ברור איזה צד ינצח בו"- כדברי אל"ם דורון מינרט במאמרו "משריון למיכון אווירי" (מערכות 370, אפריל 2000)
ההבחנה שעושה אל"ם משה שרביט במאמרו "מוכנות הצבא- ניתוח מושגי" (מערכות 370 ,אפריל 2000 ) בין מוכנות מבצעית מיידית למוכנות מבנית עתידית היא בעייתית. ראשית, מרכיבים רבים של המוכנות המבצעית שייכים גם למוכנות המבנים - ולהפך -ושנית, לעולם לא ניתן לדעת לאיזה טווח זמן מתייחסת המוכנות המבנית: עוד חודש, עוד שנה, עוד 10 שנים? על מכשלות אלה ניתן להתגבר באמצעות מכשיר חשיבה קיים : הערכת מצב למוכנות