מציג עמוד 29 מתוך 783 תוצאות
מלחמת רוסיה–אוקראינה עוד רחוקה מסיום, אולם כבר עתה ניכר כי חלק מהתובנות במלחמה זו רלוונטיות עבור כוחות הרפואה של צה"ל. יש להשקיע בפיתוח תו"ל, אמצעים וטכניקות רלוונטיות לתמרון קרקעי ארוך ולהתאמן בהן, כחלק מהכנה למלחמה עם אתגרים שנכונו לנו בעימותים עתידיים בעלי מאפיינים דומים
מבחינות אסטרטגיות, מערכתיות וטקטיות רבות מלחמת רוסיה-אוקראינה דומה יותר למלחמת העולם הראשונה מאשר למהפכה בעניינים צבאיים שהבטיחו ההוגים. המלחמה חירבה כמה תיאוריות בנוגע להשפעה הצפויה של מגוון טכנולוגיות חדשות, ולעובדה שצבאות קטנים המבוססים על גיוס מתנדבים בלבד יספיקו כדי להכריע מלחמות. לפיכך מבט לעתידה צריך להיעשות בצניעות
מספר התיאוריות העוסקות במנהיגות בכלל, ובמנהיגות צבאית בפרט, הוא רב מאוד. העניין מובן, במיוחד לאור העובדה שמדובר באחד התחומים המשפיעים ביותר על הניצחון ובאחד התחומים החמקמקים ביותר בטבע האנושי - היכולת לגרום לאנשים לבצע את רצונך. המאמר הזה, המופנה בעיקר לאנשים שהפיקוד הוא אומנותם, משתמש בשיטה הבדוקה ביותר להצלחה: "אין חכם כבעל ניסיון" - החכם לומד מניסיונם של האחרים ומיישמו
גם בגבולות של שלום - עם מצרים ועם ירדן - נשקפות לישראל סכנות . אלה ברובן אינן סכנות קיומיות מיידיות , אלא סכנות אסטרטגיות לטווח הארוך. מדובר בעיקר בפעולות הברחה - של נשק, של סמים ושל בני אדם. הטענה המרכזית של המאמר הזה היא שפעילות צבאית בגבולות של שלום שונה מכל פעילות צבאית אחרת ומצריכה מאפייני תודעה ופעולה שונים
במאמרו "טנק המרכבה- מכשול לקרב המשולב" (מערכות 373, נובמבר 2000) טוען אל"ם יהודה וגמן כי אין זה סביר להשקיע הון בפרויקט ה"מרכבה" ולהזניח את כל הגורמים האמורים לסייע לטנקים -בעיקר חי"ר וארטילריה. הוא כמובן, צודק, אך הפתרון שהוא מציע לקוי. במקום לפגוע בפרויקט ה"מרכבה" ולדרדר את כוח הטנקים של צה"ל ,יש להעלות את החי"ר ואת הארטילריה לרמה של טנקי ה"מרכבה"
במזרח התיכון של העתיד הנראה לעין לא תהיה התקדמות קווית בטוחה לעבר שלום כולל ויציב, אך עם זאת גם לא יהיה זה המזרח התיכון הישן, שבו קיומנו היה מושתת בעיקר על החרבה. כלומר, צפוי מצב הרבה יותר עמום ומסובך, ומכאן ההכרח באסטרטגיה רבתי ישראלית, שגם היא מורכבת, גמישה ומתמודדת בהצלחה עם פרדוקסים
מפקדים רבים בצבא טוענים שמשחקים מסוכנים בנשק מצביעים על בעיה פסיכולוגית של החיילים המשתתפים בהם. אולם המחקרים מלמדים שמדובר בתופעה שמתרחשת בדרך כלל בהקשר חברתי ובמצבים מוגדרים. ההתמודדות עם נגע זה צריכה איפוא להיות כוללת - גם במישור האישי, אך בעיקר במישורים שבהם יש למפקדים שליטה טובה הרבה יותר : המישור החברתי ומישור המשימה
הפתעות אסטרטגיות ממשיכות וימשיכו להתרחש בתחום הצבאי ובתחום האזרחי, ונראה שנדרשת פריצת דרך מתודולוגית כדי לקדם את הנושא. מאמר זה מציע לשלב במהלכים לסיכול מתקפות פתע את מתודולוגיית התרחישים שאומצה על־ידי ארגונים עסקיים וגופי ביטחון, וליישמה בעיקר בתנאים של אי־ודאות גבוהה וכזרז ללמידה ארגונית
דינן של הערים הנמצאות במרכז הלחימה ברור לחלוטין - הן ייחרבו עד היסוד, ותושביהן ייפגעו ויהפכו לחסרי כול ולפליטים. האם הכרעה פיזית של האויב בעיר יכולה להיחשב כניצחון עליו? התשובה המתבקשת, בעיקר לאנשי הצבא, היא כן מוחלט, אך הניצחון הצבאי לא יהיה שלם אם הפן ההומני לא יטופל בהתאם
היותו של חזבאללה שחקן מפתח במציאות המשתנה בקצב מהיר עיצבה את גמישותו, ואת יכולתו להשפיע על המרחבים השונים שבהם הוא פועל. ההתפתחות הנוכחית במדינת הארזים, בעיקר בכל הנוגע להיתכנות כינונו של סדר לבנוני חדש, מציבה את נצראללה וארגונו בפני סוג חדש של גמישות אסטרטגית, שרק ימים יגידו אם הקוד האופרטיבי של המזכ"ל ומערכי ההתמודדות והלמידה של הארגון יאפשרו את התהוותה