מעלמיין לזם-זם

פרק שלישי: "אחרַי" בשגרה — הנעת פקודים לביצוע משימות

מנהיגות צבאית

המיקוד המבצעי

תוכן העניינים

אין פיקוד אחר

צה"ל נדרש לאמץ את "פיקוד משימה" כפילוסופיית הפיקוד הבלעדית, ועדיף לכנות אותה בפשטות "פיקוד". באמצעות לימוד הפילוסופיה הזאת והכלים המעשיים שהיא מציעה נכשיר את כלל המפקדים

הקרב על נפח

הסיפור של גדוד 93 ושל רן גוטפריד בקרב על נפח הוא עדות ממקור ראשון למחיר ההפתעה במלחמת יום הכיפורים. ההפתעה הייתה לא רק במישור האסטרטגי – עצם פרוץ המלחמה – אלא התבטאה היטב גם ברמה הטקטית

פעילות המפקד הטקטי בקרב הגנה: המקרה של מוסה כלא

קרב ההגנה של פלוגת איזי במוסה כַּלא באפגניסטאן לא אִפשר לממש רבים מעקרונות ההגנה. זאת בשל הרכב הכוח הקטן שהוקצה עבור השטח החיוני, הנחּות והגדול שעליו הופקד להגן. הודות לפעולות של מפקד הפלוגה, מייג'ור אדם ג'ואט, הצליחה הפלוגה לעמוד במשימתה המורכבת - הגנת מתחם נשלט, לא מוגן, בנחיתּות מספרית וללא הספקה במשך כמה שבועות רצופים

הכנה פיזיולוגית למסע ארוך

מרבית ההכשרה שעובר מפקד ביחידות השדה בצה"ל נוגעת לתפקידי לחימה ופיקוד ומסמיכה אותו לפקד על אימונים קשים ביותר. באופן פרדוקסלי בהכשרתו חשוף המפקד מעט מאוד ללימודי המגבלות הפיזיולוגיות של האדם. מאמר זה הוא חלק מפרויקט "המכונה האנושית" ,שנועד לחדד בקרב הגורמים הפיקודיים את הצורך בהכרת מגבלותיו הפיזיולוגיות של החייל ובהתאמתו לתנאים שאליהם הוא נחשף

ריאיון מערכות: הטנק: רלוונטי היום יותר מתמיד

”כאשר החדשנות פוגשת את המסורתיות, המסורת תמשיך לנסוע על אותה קרקע, על אותו כפל קרקע, על אותו ג'עג'וע ועם אותו נהג או מפקד, שאם אינו מיומן ייכנס לשיפוע צד. אותה מסורת תפגוש בחדשנות, ומשם אפשר רק לדמיין”. ריאיון מערכות עם קשנ”ר היוצא תא”ל אוהד נג'מה על שריון בעבר, בהווה ובעיקר בעתיד