מציג עמוד 29 מתוך 1071 תוצאות
המלחמה באוקראינה היא הזדמנות לחקור בדיעבד מקרה בוחן עדכני של כישלון הרתעה קונוונציונלית. מאמר זה מעלה תהיות על אופי ההרתעה שהפעיל המערב באירועים שקדמו לפלישה הרוסית לאוקראינה, ובעיקר מדוע לא אותת באופן יעיל וחזק את נכונות כוונותיו. עקב כך יש להשתמש במלחמה הנוכחית כדי לבחון את יעילות ההרתעה שמפעיל המערב בימים אלה כלפי איראן
תוכנית "שומר גדעון" תומכת את הרעיון המבצעי מאחורי "צק"ח גדעון" שנועד לשרת את התמרון הרב־זרועי העומד במרכז תר"ש "תנופה". גיבוש סל יכולות מגוון הנותן מענה לכל אתגר מבצעי־רפואי, משרת את יכולתנו להשלים את היעד הראשון של הרפואה הצבאית לא להשאיר פצוע בשדה
שירות הקשר הוקם ב־1937 במסגרת ההגנה, ולאחר הקמת המדינה הפך באוקטובר 1948 לחיל הקשר. השירות סיפק מענה מקצועי לצרכים המבצעיים בשנות המאבק לעצמאות של היישוב העברי, נטל חלק מרכזי במפעלות ההעפלה והברחת הנשק לארץ ערב מלחמת העצמאות ובמהלכה, הִקנה למפקדי ההגנה וצה"ל יכולת פיקוד ושליטה על המבצעים הצבאיים במלחמת העצמאות, ואִפשר להנהגה לקדם את המאמץ המדיני להקמת המדינה. מורשת השירות - הקרבה, דבקוּת במטרה, מסירוּת אין קץ, מקצועיות, עשיית יש מאין - מאפיינת גם היום את אנשי חיל הקשר והתקשוב
סיכון חיים וחשיפה למוות ולמראות קשים באזורי לחימה מגבירים את הסיכון להפרעת דחק פוסט־טראומטית. כשלושה חודשים לתוך מלחמת "חרבות ברזל", כ־1,600 חיילים טופלו על ידי גורמי ברה"ן; 76% שבו לשדה הקרב אחרי התערבות קצרה. מאמר זה מראה כיצד מענה ראשוני יעיל מביא לשיפור סימפטומטי ותפקודי מהיר של פרטים וקבוצות, ובכך אולי מצמצם את הסיכון לנזקים ארוכי טווח
התמודדות יעילה עם אתגרים מנטליים מפחיתה את סיכוייו של חייל להיקלע למצבי מצוקה. האימון הקשבי, שביכולתו לשפר את התפקוד המבצעי של הלוחמים ולצמצם את התפתחותם של תסמינים פוסט־טראומטיים לאחר השתתפות בלחימה, הוא אחד מהפתרונות. על המפקדים להגביר את העיסוק במיפוי האתגרים המנטליים ביחידותיהם, ובמציאת מענה מעולמות הכושר הנפשי
טכנולוגיה מתקדמת ויישומה הנכון באמצעות תו"ל מתאים היא מרכיב חיוני להשגת ניצחון במלחמה. המלחמות בנגורנו־קרבאך ובאוקראינה הצביעו על כיווני ההתפתחות הטכנולוגית בלחימה עתידית, ועל התוצאות של חוסר מוכנות בתחומים אלה. כטמ"מים ורחפנים, טילי שיוט ונשק תמ"ס והנכונות להשתמש בכל אלה גם נגד אזרחים ותשתיות כלכליות, מביאים למהפכה בעניינים צבאיים. כדי להימנע מהפתעות בשדה הקרב ובזירה המדינית, הכרחי לחזות ולהבין מבעוד מועד מהפכות כאלה ובמידת הצורך לפתח אמצעי נגד טכנולוגיים ותורתיים. שפע אמצעי אש ארוכי טווח מאיימים על ישראל, ועלולים לשבש את החיים בעורף ואת פעילות צה"ל. כמו כן יש בישראל מיעוט אתני ניכר, בחלקו עוין, שבתנאים מסוימים עשוי להצטרף ללחימה. כדי לפתור בעיות אלה מציע כותב המאמר לבצע שינוי נרחב אך הדרגתי במבנה כוחות צה"ל, תוך התאמת התו"ל. המעשה יכין את הצבא טוב יותר לעימותים עתידיים, ויקטין את התלות בספקים זרים
המגזין השבועי של "מערכות": פודקסט על הלמידה המבצעית המטכ״לית / איום הזירה הצפונית, ורף פצ"ן שבחן את כשירות הכוחות לעמוד בו, ולסגור את הפערים במוכנות עוד לפני המלחמה / בעקבות הדיון בבית הדין הבין־לאומי לצדק בהאג (ICJ) – מאמר על לוחמת משפט, שעשויה להשפיע על האופן בו יעשה שימוש בכלי זה בעימותים עתידיים / פודקסט על האתגרים השונים של המפקדים והכשרתם במלחמה / מאמר על לוחמה מבוזרת של חי"ר קל נגד גרילה / אנחנו גם בווטסאפ בערוץ חדש – קישור להרשמה בפנים "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים, מאחל החלמה לפצועים ומייחל לחזרת החטופים בהקדם
האתגר: דיון עומק בנוגע למנהיגות הצבאית בצה״ל – מהם מרכיביה, מהם האתוסים עליהם היא מבוססת ואיך היא משתנה ומתפתחת במשך השנים. תפיסות המנהיגות המוסדיות נשענות על מודלים מסורתיים של מנהיגות – הן מתייחסות למנהיגות כפעולה של היחיד, הן מדגישות תכונות ויכולות מסורתיות של מנהיגות ונשענות על מסורות, מבנים ואתוסים עמוקים בצה״ל. זאת בשונה מגישות חדשות של מנהיגות המתייחסות למנהיגות כתהליך משותף ומדגישות יכולות ומיומנויות חדשות הנדרשות לנוכח אתגרי המנהיגות בעת הנוכחית. במקביל, השינויים שחלו במאפייני העימותים, שינויים בחברה הישראלית בדגש על התגברות ערכים אינדיווידואליסטים וליברליים, שינויים במאפיינים ּ הארגוניים־תעסוקתיים של הצבא, שינויים טכנולוגיים והגברת הרשתיות מציבים בפני המפקד אתגרים מנהיגותיים חדשים, לצד אלו המסורתיים, ודורשים את השתנותה של המנהיגות הצבאית.