מציג עמוד 29 מתוך 794 תוצאות
מאמרו של ד"ר שאול שי "הטרילוגיה של המערכות העוקבות" לא מדגיש את העובדה המרכזית: אסטרטגיית "העיצוב מחדש", שבמסגרתה פולש הצד החזר למדינה התמוכת בטרור, רק שופכת שמן על גלגלי הטרור. האלטרנטיבה ההגיונית היא להילחם בטרור בלי לנסות להחליף את המשטר של המדינות שתומכות בו.
לא מכבר צוין יום השנה ה־60 לפטירתו של אלוף יצחק שדה. זו הזדמנות לחזור להגותו הבלתי קונוונציונלית שתרמה תרומה גדולה לניצחון צה”ל במלחמת העצמאות ולתקומתה של מדינת ישראל
באחרונה גוברים הקולות הטוענים שאסור להדגיש את צביונו היהודי של צה״ל, שכן משרתים בו לא רק יהודים אלא גם נוצרים, מוסלמים, דרוזים וצ‘רקסים שהמכנה המשותף לכולם הוא היותם אזרחי מדינת ישראל. הדעה הזאת מסוכנת ועלולה לפגוע בתחושה של צדקת הדרך
התערוכה "בואי. תימן" שהוצגה במסגרת סמינר בין־לאומי של מפקדת העומק בנושא, מספרת באופן חזותי את סיפורה הייחודי של תימן דרך מפות, תצלומים, תרשימים וחומרים ויזואליים אחרים, הממחישים את המורכבות של הקונפליקט המתמשך במדינה ואת העובדה שהיא אינה רק זירת מלחמה אלא ארץ בעלת מורשת ייחודית ומפוארת
המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: ספר חדש יצא לאור: לחשוב אסלאמית – בחינת השיח המוסלמי בן זמננו: הבנת שפה ותרבות כמפתח להכרת השכנים, מאת ד"ר שגיא פולקה/ מאמרו של אל"ם (מיל') בועז עמידרור על אובדנה של הא־סימטריה בטווח המגע / פודקסט עם אל"ם ירון סימסולו, ראש תורת חי"ר וצנחנים, על הגנה במבצעי לחימה שונים ועל טכניקות שונות של הגנה בקרב / מאמרו של רס"ן אלעד ברטוב על מערכת ההגנה של "המדינה האסלאמית" במוצול וההשראה שיכולה לקחת חמאס ממנו / פודקסט עם ד"ר דוד דוכן על המורכבות של לוחמה בשטח בנוי / פודקסט עם אלוף (מיל') גיא צור, לשעבר מפקד זרוע היבשה, על עקרונות הלש"ב ומה השתנה בתפיסה מאז 7 באוקטובר / ריאיון עם קשנ”ר לשעבר תא”ל אוהד נג'מה בעקבות פתיחת יחידת טנקים חדשה – "עוף החול" – על היות הטנק רלוונטי היום יותר מתמיד. "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים ומאחל החלמה לפצועים
האתגר: לפעילות המודיעין השלכות מנטליות רבות. בשירות זה מעורבים גם קשיים רגשיים שהמודעות אליהם פחותה כיוון שלכאורה אין לגיטימציה לדון בהם במסלול שירות שבו עקרונית אין סיכון פיזי ובגלל האופי הסודי והחשאי של העבודה האמ״נית. משרתי אמ"ן מתמודדים עם אתגרים רבים כמו פעילות בגבולות מטושטשים, חוסר בהירות בנוגע ל״אסור״ מול ״מותר״, תרבות סוד מקודשת הגובלת לעיתים ב״פרנויה מתוחזקת״ עימה החייל נאלץ להתמודד לבד, תחושה של אחריות טוטלית בה ״ביטחון המדינה מונח על כתפיי״, היחשפות לתכנים קשים בלי יכולת לספר עליהם, פער בין יכולת מקצועית־שכלית ובין בגרות רגשית, ועוד. "[...] החלום שלי היה להגיע ליחידה. כל המסלול שלי כילד היה כדי להיות שם. גם ההורים שלי דחפו מאוד. בתיכון הייתי נחשב אולי קצת למוזר, לא הייתי הלהיט בכיתה... לא בטוח שהבינו אותי כל כך, אבל כל זה השתנה כשהגעתי ליחידה. הרגשתי שהגעתי הבייתה, שמבינים אותי. אני עושה ביחידה עבודה עם אנשים מדהימים, תפקיד ממש מאתגר עם השפעה יוצאת דופן [...] בשנתיים האחרונות עשיתי דברים קריטיים שאני חושב שהצליחו למנוע הרבה פיגועים. יושב קצין בגלילות ומצליח לשנות דברים במציאות במקום אחר ולהציל אנשים חפים מפשע. זה מדהים בכל קנה מידה... לפעמים אני לא מבין איך נותנים לי לעשות דברים כל כך חשובים בגיל כל כך צעיר. בבית ההורים לא סומכים עליי בכל מיני דברים וביחידה אני עושה דברים מטורפים... אחד האירועים שהכי השפיעו עליי בשירות זה פיגוע שלא זיהינו בזמן ונהרגו אזרחים ישראלים. עד היום זה מעיק עליי, הלוואי שיכולתי לעשות משהו אחרת". (סרן א', קצין סייבר באמ"ן)
השימוש בסנקציות ככלי מדיניות חוץ וביטחון התרחב מאוד בעשורים האחרונים. ישראל רואה בהן כלי חשוב בסל הכלים הביטחוני־מדיני שלה, לא רק נגד איראן, אלא גם כחלק ממאבקה בטרור הפלסטיני ובחזבאללה. כשנה לאחר תחילת המלחמה באוקראינה אפשר לקבוע כי הסנקציות נגד רוסיה אינן עובדות, והן אף הביאו להקצנת מדיניותה של רוסיה. המקרה הרוסי גם מאפשר לנו לשאול שאלות קשות על תועלת הסנקציות נגד איראן
השינוי באסטרטגיית הכפייה של ישראל בסוריה היחלשות "המדינה האסלאמית" והווקום אליו נכנסו איראן וגרורותיה, מובילים את ישראל לחזק את מרכיב האילוץ באסטרטגיית הכפייה
המלאים האסטרטגיים של המדינה אמורים לאפשר בעת חירום רציפות תפקודית הן לצה"ל והן לאזרחים ולמשק. אולם נשקף להם איום הן מהטילים המדויקים של האויב והן מהתקציבים ההולכים וקטנים
השתלטותה של המדינה האסלאמית על אזורים נרחבים בעיראק ובסוריה מונעת מימוש תוכניות רבות להנחת צינורות גז באזור. ארה"ב, אירופה ורוסיה אינן אדישות להתרחשויות האלה