על ממשל ומשילות במערכת הגרעין בישראל: עיון היסטורי ראשוני

מקרה הגרעין הישראלי הוא חריג וייחודי יותר משל כל אומה גרעינית אחרת. במרכזו העובדה כי ישראל נתפסת מזה שנים כמדינה השישית לפתח, לייצר ולהחזיק במאגר גרעיני מחד גיסא, והיא היחידה מבין כל תשע המדינות הגרעיניות המסרבת לאשר או להכחיש את מעמדה הגרעיני מאידך גיסא. האנומליה הישראלית בולטת הן ביחס למשכה, מתחילת שנות ה־60 של המאה ה־20 עד היום, והן ביחס לעוצמת הדבקות במעמד הדואלי. מאמר זה מתמקד בלימוד ההיסטוריה של ממלכת הסוד הגרעינית על־פי ציר יחסי צבא-אזרחות ומשילות, וגורס כי למדיניות העמימות הישראלית יש לא רק השלכות דיפלומטיות אלא גם מעשיות

הנדסת אנוש וחוויית הפעלת משתמש מערכת בפיתוח מערכות אמל"ח צבאיות

בצה"ל מתקיימים תדיר מפגשים בין משתמשים ארעיים למערכות אמל"ח טכנולוגיות מתקדמות, ולא תמיד זמן ההכשרה מאפשר שליטה מספקת במערכת. שילוב של מומחה הנדסת האנוש יפשט את הפעלת המערכת ויביא להתייעלות

סיכום

על הקו המחבר בין כוונת הפצצה של B-17 לתקיפות מל"טים באפגניסטאן

הלקח של הספר, כמו של סקירה זו, אינו בהימנעות מקדמה או מפריצות דרך טכנולוגיות, אלא בעיקר מהווה תזכורת לכך שמלחמה הייתה ונותרה תופעה מורכבת וסבוכה, ומעל לכול ועל אף הכול אנושית

הביטחון הלאומי הליטאי בצילה של רוסיה ומחשבות על ישראל

ישראל טרם גיבשה מדיניות סדורה בנוגע להתנהלותה ביחס לתחרות הבין־מעצמתית החדשה. ההחלטה החלוצית שקיבלה ליטא מול האיום הרוסי, שייתכן שהביאה תוך זמן קצר להישג משמעותי במשבר המהגרים, יכולה אף היא לשמש השראה לישראל כיצד ממנפים איום לטובת שיפור הביטחון הלאומי

צה"ל והחינוך התיכוני

אם יכירו המוסדות האחראים בדחיפות הבעיה, עוד ניתן בידנו כיום לעצב מחדש את דמותו ואת אופיו של הנוער העובר דרך בית הספר התיכון ולהופכו לנושא בעול בהקמת האומה. ויש להזדרז בביצוע - השעה דוחקת

משמעת ונוהג

מוטלת עלינו החובה להשיג רמה גבוהה של משמעת - משמעת שתעמיק חדור, שאין היסוסים מאחוריה, כי בלעדי משמעת אמיתית אין להשיג את הגשמתו של עקרון הדבקות בתעודה הן בארגונו ובאימונו של הצבא והן במבחני מערכה

ביקורת ספר: לא לבדד: מדיניות החוץ של ישראל

גישת המכסות – המקרה של תעסוקת נכי צה”ל ונפגעי חרבות ברזל

גישת המכסות (Quota) שאימצו בבריטניה אחרי מלחמת העולם השנייה ובישראל אחרי מלחמת העצמאות הייתה מיועדת לעלות את ההיצע של מקומות עבודה לנכי מלחמה. מעסיקים נדרשו לקבל אחוז מסוים (בישראל 5%) מנכי המלחמה לעבודה. המאמר סוקר את התפתחות גישת המכסות במשך הזמן, ושינוי תצורתה מגישה המבוססת על חסד, ובמקרה של נכי צה”ל גם על פיצוי (הדור הראשון של גישת המכסות או גישת המכסות המקורית) לגישה המבוססת על העדפה מתקנת ועקרונות שיח הזכויות (הדור השני של גישת המכסות או גישת המכסות העדכנית). בעוד גישת הזכויות המקורית יושמה באופן ייחודי ביחס לנכי צה”ל, אולם באופן שהלך ופחת עם השנים עד לאי מימושה המוחלט, גישת המכסות העדכנית יושמה ביחס לכלל האנשים עם מוגבלויות, ללא העדפה מיוחדת לנכי צה”ל. עם העלייה הגדולה של שיעור נכי צה״ל בעקבות מלחמת ״חרבות ברזל״ עולה השאלה האם גישת המכסות המקורית רלבנטית לתקופתנו ויש לחדשה ביחס לנכי צה”ל ובאיזו תצורה? למאמר כמה תובנות, כאשר העיקרית היא שגישת המכסות מהדור הראשון רלוונטית כאשר המדינה מעורבת בשוק התעסוקה והמודל הרפואי ביחס לאנשים עם מוגבלויות הוא הרלוונטי. עם העלייה של גישות כלכליות שמרניות, המעדיפות הפרטה ויזימה חופשית, פוחתת מידת המעורבות של המדינה בשוק העבודה, המודל הביו־חברתי ותפיסת הזכויות תופסים את מקומם והרלוונטיות של הדור הראשון של גישת המכסות מתפוגגת. המאמר מנתח את המצב הקיים שדורש התאמה של גישת המכסות ביחס לנכי צה”ל לחקיקת זכויות ולדור השני של גישת המכסות

עוצבת הקומנדו – מאוסף יחידות מובחרות ל"אס בשרוול" של צה"ל

נוכח האופן שבו פועלים אויביה של ישראל, אין אף יחידה או זרוע שיכולות לפעול לבדן כדי להביא לסיום המערכה הבאה בתנאים נוחים לישראל. עוצבת הקומנדו היא הקטר המבצעי של צבא היבשה, במב"ם, בביטחון השוטף ובמלחמה. מאחר שהעוצבה היא היחידה המכשירה את לוחמי העומק של צה"ל, ייתכן שיש מקום לבחון את הפיכת בית הספר לקומנדו לגוף האמון על הכשרת כל הכוחות המיוחדים והמובחרים הפועלים בעומק