מציג עמוד 29 מתוך 739 תוצאות
250 מומחים, שת"פ עם חיל האוויר והצי ויכולת תקיפה. צבא בריטניה הודיע על הקמת חטיבה שייעודה לוחמת סייבר, לוחמה אלקטרונית ולוחמה לא קונוונציונלית. ויש גם חדשות מחיל הנחתים הבריטי בנוגע לקסדה שתעזור ללוחמי קומנדו לשדר מידע בזמן אמת.
באמצעות ברית משולשת עם צרפת וישראל ויצירת הפרדה בין הצבאות לאורך תעלת סואץ, ניסתה בריטניה להחזיר את שליטתה על התעלה ואת מעמדה כמעצמה. אך בשל ההשלכות על יחסיה עם ארצות הברית וברית המועצות וחוסר הלכידות בין שרי הקבינט, נחלה כישלון חרוץ: הצד התוקף השיג ניצחון טקטי מזהיר בשדה הקרב אך נכשל ביישום האסטרטגיה המדינית. המשבר ייזכר כדוגמה לחשיבות הגיבוי המדיני לניצחון הצבאי ולסכנה שבהסתמכות על בעל ברית שאינו מוכן לשלם את המחיר
במאמרו "השפעת החברה על הדוקטרינה ועל התרבות של צה"ל" (מערכות 412 ,מאי 2007 (מתלונן אל"ם פינקל על שהחברה הישראלית מציבה דרישות בלתי סבירות ממפקדי צה"ל. אבל האמת היא שהחברה בישראל מצפה מהם לדברים בסיסיים וסבירים ביותר. למשל: שיידעו שחייל זקוק למים לאחר כמה שעות צעידה ושטנק זקוק לתדלוק לאחר כמה שעות נסיעה
תוכניות להיערכות אסטרטגית במצבי חירום בקנה מידה לאומי, טובות ככל שיהיו, נוטות לעיוורון כלפי מרכיב הקהילה ברמת האיכויות הספציפיות שלה. ארגוני הסיוע צריכים להעניק דחיפות לקהילות שאִם תתרגש עליהן רעידת אדמה הדבר – יחולל נזק חמור שבעתיים בשל מאפייניה. היכולת של החברה לפתור בעיות אינה תלויה רק במוכנות נפשית וביכולת הלוגיסטית, אלא גם במשאבים האצורים בה
בעימות האסימטרי מוצב איום ישיר על ערך הערבות באמצעות יצירת איום על חלק קטן מאזרחי המדינה. מטרת האיום במקרים רבים היא להביא לשחיקתה של תחושת הערבות ההדדית ולפירורה של החברה כולה. ראוי שחשיבותו של הערך הזה מחד והבנת כוונתם של ארגוני הטרור מאידך יעמדו בפני מקבלי ההחלטות באופן הרבה יותר ברור ומרכזי
"בית וגן" – ניתוח הפעילות הצבאית והמלצות להמשך / מאמר מאת מפקד המכללות הצבאיות היוצא, אלוף איתי וירוב, על הפעולה בעומק – הפוטנציאל לניצחון מזהיר אל מול כישלון מהדהד / לחימה בשטח בנוי בעידן הטנק והמטוס, טקטיקות של צמצום מרחק בין עמדות ועוד בקרב סטלינגרד / 1153 שנים ללידתו של אל־מהדי, האמאם ה־12, והקשר לאיראן שחפצה בהגמוניה כלל עולמית / 74 שנים לסוף מלחמת העצמאות – חזרה לגיליון מיוחד ולמאמר שמחבר מיתוס שנופץ
אינתיפאדת אל-אקצא אינה בבחינת חזרה לאסטרטגיית המאבק המזוין, שכן ערפאת מעולם לא נטש ולא חשב לנטוש את האסטרטגיה הזאת. יחד עם זאת אין להתעלם מהתמורות שעברה אסטרטגיית המאבק המזוין בראייה של אש"ף : ממכשיר מרכזי, שהעשייה המדינית באה רק לשרת אותו, למכשיר חשוב, הניצב לצד - ולא פעם תחת - האופציה המדינית. בעיני אש"ף לא חזר המאבק המזוין להיות מהות העשייה הלאומית ועיקרון בעל קיום עצמאי - כפי שהיה בשנות ה-60 וה-70 והוא ממשיך לעמוד בצילם של היעדים המדיניים