מציג עמוד 29 מתוך 770 תוצאות
האיום המחודש על הגבול מתכתב עם מגמות בעולם, שכן מלחמות הכוללות עימות על הקרקע לא פסו מן העולם, לא באירופה ולא באסיה. תמרון הוא אחד הכלים שמשנים את הווקטור, ואי אפשר להפריט מהמקורות השונים את ההכרעה וההרתעה במעגל הראשון, בעיקר לעולמות האש. ללא יכולת תמרון ומחויבות למימושו – לא נוכל להכריע
האסלאם הוא בשורתנו והג'האד דרכנו/חסן אל־בנא (תרגם, הוסיף מבוא והערות: אפרים ברק), מערכות ומרכז דיין, תל־אביב, 2021, 492 עמודים איגרות אלה הן מורה נבוכים להבנת דרכה ומטרותיה של תנועת ״האחים המוסלמים״. חסן אל־בנא (1949-1906), מייסד התנועה, עיצב את דרכה בשורת ״איגרות״ (רסאאל) שכתב בשנות ה־30 וה־40 של המאה ה־20. האיגרת הייתה סוגה ידועה של כתיבת פרוזה בימי הביניים. גם בתחום הדתי איגרת הייתה מילה נרדפת למאמר קצר בנושא קונקרטי. נראה שבנא אימץ את הסוגה הזאת בשל הנופך המסורתי שלה, ובשל חוסר רצונו להשתמש במונחים השאולים מתרבות המערב. רוב איגרותיו התפרסמו כמאמרים בעיתוני התנועה, וחלק מהן הופצו לאחר מכן בעלונים ובקונטרסים שונים. האיגרות שימשו ועדיין משמשות נר לרגליה של תנועת ״האחים המוסלמים״ עד היום. אחרי מאה שנות תהפוכות במזרח התיכון, יצאה הבשורה של בנא ממצרים לכל רחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה ואף לקהילות מוסלמיות במערב, לבשה צורות ייחודיות בהתאם לנסיבות הפוליטיות והחברתיות המקומיות בכל זירה, ונותרה עד היום מעין רשת עולמית (גם אם רופפת) של ״אחים לדרך״. מבין שלוחות ״האחים המוסלמים״ הפעילות, הקורא הישראלי מכיר בעיקר את תנועת חמאס כמי שמשמרת מחויבות גבוהה לעמדותיו של בנא ולדרכו. דבריו של מייסד ״האחים המוסלמים״ פותחים את אמנת חמאס: ״ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה כפי שמחה את מה שקדם לה״. ססמת חמאס לקוחה גם היא מאיגרת הכללים של בנא ומסכמת היטב את תורתו: ״אללה הוא מטרתה [של חמאס]; השליח [מוחמד] הוא המופת שלה; הקוראן הוא חוקתה; הג׳האד הוא דרכה וההקרבה היא משאלתה הנעלה ביותר״. פרפראזה על דברים אלה משמשת גם שם לספר זה. הספר הוא פרי שיתוף פעולה בין "מערכות" ומרכז משה דיין ללימודי המזרח־התיכון ואפריקה איך לקרוא את הספר הדיגיטלי? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF". * לקריאת כל שער בנפרד יש לגלול למטה. קריאה מהנה
אומץ לב רב נדרש מן הנלחמים בחזית – הם שיפגשו את החיכוך הנורא של מסה מול מסה. מנגד, פעולות בעומק החזית או בעורף האויב מחייבות אומץ לב של מקבלי ההחלטות והיערכות תואמת. צבא שיש לו רצון להכריע, אומץ לקבל החלטות ומפקדה ייעודית כמפקדת העומק צריך להיות בנוי כראוי, מאומן היטב ואמיץ מחשבתית למצות את כליו – בשלב עיצוב ההיגיון האסטרטגי, בשלב התכנון האופרטיבי ובשלב הפעלת הכוח תוך כדי הלחימה
קרב הדמים, שבו הסתבכו הכוחות המיוחדים של ארה"ב ב-3 באוקטובר 1993 במוגדישו, בירת סומליה, חולל מהפך של ממש במדיניות ההתערבות הצבאית של ארה"ב . בעקבותיו החליטו האמריקנים כי לעולם לא יתערבו שוב בסכסוך כלשהו מסיבות הומניטריות, אלא רק אם יש להם אינטרס חיוני. הספר "נץ שחור הופל במוגדישו" (יראה בקרוב אור בהוצאת מערכות), העוסק בקרב הדמים הזה, מהווה מסמך חשוב בתחום הסבוך של הפעלת כוחות סדירים נגד כוחות חתרניים בנוכחות אוכלוסייה עוינת
הצורך לשחוק מערכים גדולים של האויב מחייב פעולה בסדר כוחות גדול, למשך זמן ממושך. מערכה סדורה של פשיטות חוזרות ונשנות, בכוחות גדולים, עשויה להקנות לנו חלק מהיתרונות המבצעיים והמורליים הגלומים בפעולה קרקעית רחבת היקף, בלי לשלם מחירים מדיניים ופוליטיים הנגזרים מכיבוש המרחב
על הקרב המשולב בצה"ל | העומק: משחיקה להכרעה | הרוצה להכריע ישמר בארגז הכלים שלו את הפעולה בעומק | השפעת הלוגיסטיקה והשינוע על קרבות מוצנחים ומוסקים | על הצורך בהשתנות האיסוף הקרבי הנייד | על הגנת העורף מפני אש האויב המתעצמת | הכישלון כערך מקדם יצירתיות בצה"ל | אתגרי האיגוף הימי והנחיתה מהים עבור זרוע הים | ועוד איך לקרוא בגיליון? לקריאת הגיליון בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". להורדת הגיליון יש ללחוץ על "הורדת PDF". לקריאת כל מאמר בנפרד יש לגלול למטה וללחוץ על המאמר הרלוונטי. קריאה מהנה
כיצד יכול כוח קטן לגבור על כוח גדול וחזק ממנו משמעותית? על השאלה הזאת מנסה לענות תיאוריית ''העליונות היחסית'' שניסח האדמירל האמריקני, ויליאם מקרייבן. הוא מבסס את התיאוריה שלו בין השאר על אחד המבצעים המפורסמים ביותר לשחרור חטופים – מבצע אנטבה. במהלך הפרק אנחנו משחזרים את תכנון המבצע ואת רגעי השיא שלו, יחד עם מתכנן הפעולה מוקי בצר והלוחמים הראשונים שפרצו לטרמינל באנטבה ומנתחים את מהלך המבצע לפי תיאוריית העליונות היחסית.